מיתר קרוע

"אמרו לה תראי , את חושבת אחרת "

סוף כל סוף אני מבין את המשפט " אתה עושה את החיים שלך איך שאתה רוצה " , נשמע קצת הזוי אבל זה די נכון ..

אתה לא צריך להיות מיוחד כדי להרגיש אחד כזה , תחייה ותחייך אנשים אומרים וזה נכון , גם כשקשה לא לוותר ולהמשיך

גם אם כואב לך , או שבכלל אתה לא מוצא את הדרך ואתה מחליט שאין כבר מה לעשות , תמיד יש פיתרון איפשהו ..

אבל כן , גם בין הביטחון ובין החיוך יש את השקט הקטן הזה בפינה הקטנה , השקט שרק מחכה להתפרץ ברגע של חולשה ,

כשיגיע הזמן הוא יצא ויכאיב שוב מחדש , כי זאת המטרה שלו ובשביל זה הוא קיים . זה מפחיד שיש מצבים שאתה פשוט

מעדיף את הלבד הזה , ואת העצבות על כל דבר אחר . וזה לא בגלל שאתה בנאדם דכאוני או סתם טמבל , פשוט מעדיף לבד.

בלה בלה לא טוב האדם לבדו , כאלה שטויות .. טוב וחצי לפעמים  .. סתם להסטלבט על איזה חוף בלי אף אחד , גיטרה לצידך

ומנגינה בראש , מה רע בזה ? שזה לבד ? אני אוהב את זה לא דע מה איתכם ..

ויש את הרגעים שממש לא בא לך להיות לבד , הרגע הארוך שלא עובר , הרגע שאתה רוצה אותה לידך , שלא תלך לשום מקום

ושתיהיה רק איתך . אבל מה אם זה לא מספק אותה ..? מה אם לא נוח לה להיות לידך בלי לדבר ובלי לעשות כלום ? איך אתה יכול להגיב לזה כאילו הכל בסדר, כשאתה בטוח שאתה לא בסדר .. מצד אחד אתה רוצה אותה לצידך , מצד שני אתה מפחד לא להיות מספיק טוב בשבילה .. עוד שאלה למחשבה כנראה מה אני יכול להגיד ..

"אעצום את עיני ואחלום לי "

לא אתן לעצמי לחיות חיים בלי חיוך מלאים בסבל , גם אם זה נראה לי כמו שקר , לשקר לעצמי .. פשוט לא אתן