"הייתה אחת שידעה לעשות קסמים,

 הייתה אחת שידעה להגיד מילים,

 שצבעו את השמש בדם"- מתוך "היינו עושים אהבה" של כנסיית השכל (שיר מדהים. ומומלץ ביותר!)

מה באלי לכתוב?

באלי לכתוב בכלל?

עבר לי החשק לכתוב :O

לא!

אסור שזה ייקרה.

אני לא מסכימה לך!

את חייבת לכתוב.

אני כותבת.

כן בטח, כותבת... כותבת את הדבר האידיוטי הזה.

איזה דבר אידיוטי?

זה!!! את יודעת על מה אני מדברת :|

ו...? וזה לא נחשב כתיבה? XD

נו, נועה. שתיינו יודעות למה התכוונתי.. אל תעשי את עצמך.

(לטובתכם, אל תשאלו מהזה XP)

טוב, אז אחרי ויכוח קטן עם עצמי אני בכל זאת אכתוב משהו. אולי כמה משהואים. מי יודע... ניראה.

חיכיתי.

חיכיתי,

חיכיתי, ולא חזרת.

קיוויתי

קיוויתי

קיוויתי, ולא הופעת.

נשברתי

נשברתי,

נשברתי, ולא הרגעת.

כנראה שזה באמת כבר לא ייקרה שוב.

וזה חבל.

היה לי ממש טוב איתך.

כשאני נזכרת בעיניים שלך,

בעיניים הטובות האלה,

שכל כך מרגיעות אוצי

כל פעם מחדש,

עולה לי חיוך על הפנים.

חיוך מוזר ולא קשור.

שום דבר לא יכול להוריד אותו ממני.

חיוך מאוהב ותמים.

חיוך שלא אכפת לו מכלום.

חיוך שאתה גורם לי

כל פעם מחדש.

אני מתגעגעת אלייך.

מאוד.

כבר אמרתי לך את זה?

אני מתגעגעת אלייך.

אתה שומע?

אני מתגעגעת.

זהו.

כאן זה ייגמר.

לבינתיים.

אולי אני עוד יערוך ואוסיף עוד כמה שירים.

אבל לבינתיים

זהו.

(אני מכריחה את עצמי להמשיך ולכתוב.

אחרת זה ייברח לי. שוב

ואניי לא רוצה שזה ייקרה.

זה לא כיף)