תנו לי להשאר צעירה,
לתמיד.
לא רוצה לגדול.
אני רוצה להישאר צעירה,
צעירה, רעננה
שיודעת להנות מהחיים.
אני רוצה להשאר צעירה
בלי קמטי הזמן על הפנים.
אני לא רוצה שהזמן יעבור.
אני רוצה להישאר צעירה לנצח.
כמו פיטר פן.
איזה יום היה לי היום?
יוםפ סביר אני חושבת.... כאילו באתי לבצפר, לשעה שלישית
(ההסעה רק ב8 וחציD:) והשיעור מתחיל ב9 ועשרה.
הממ... ואז ישר הייתה ההפסקה הגדולה.
ואז שעה ספרות, ואז היה לי שעתיים עיצוב.
והייתה אמורה להיות לי שעה תולדות ואז עוד שעתיים עד 4 מתמטיקה.
אבל למי יש כוח כשאת עם כאבי מחזור זוועתים מהבוקר! (זה מה זה מבאס לקבל על תחילת שבוע!!)
בקיצור חזרתי ב12 וחצי במקום ב3 וחצי
ומה עוד ישלי לספר?
ת'אמת ש... כלום.
לצערי.
אני כל כך מתגעגעת לתחושת האושר הזו.
שהייתי קמה בבוקר, עם חיוך ענק, מרוח על הפנים.
אבל עכשיו היא איננה עוד. וזה עצוב........
אבל מי יודע?
אולי היא עוד תחזור.
אולי
אולי יש עוד סיכוי.
אני לא מאבדת תקווה.
אני חושבת אופטימי.
כי אני יודעת
שבסופו של דבר
יהיה לי טוב.
יהיה לי טוב.
מרגישה כמו נסיכה שאיבד את הכתר.
נסיכה דהלכה לאיבוד ביער חשוך ואכזרי,
שכל רגע יכול לקפוץ עליי איזה יצור מוזר ורשע,
שייבלי אותי בין רגע.
אני מודה.
אני מפחדת.
אני מפחדת להיקלע להרפתקה מסוג לא רצוי,
הרפתקה שהיא בעצם במובן מסוים- סיוט.
סיוט שלא מהעולם הזה.
סיוט שבו
כל מה שהכי לא רציתי בעולם קורה,
כל הפחדים מתגשמים,
וכל החלומות, הרצונות האמיתיים שלי
מתנפצים.
משהו שכתבתי אתמול בלילה: (23:15)
אני מרגישה כל כך חסרת אונים פתאום.
חסרת כל.
כאילו לקחו ממני משהו
משהו חשוב וגדול.
כאילו מישהו בא בא,
ולקח לי את הלב.
כאילו עקר אותו מגופי,
שבר אותי לחתיכות קטנות
ופיזר אותן מסביב.
כאילו הוא כבר יודע
שאני רגילה לאסוף את השברים,
שאני רגילה להרכיב אותו מחדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sweet Cookie :)
(שיר מדהים. ומומלץ ביותר!)
