זהו, חברים, הגענו לפרק האחרון!!!!11

הקדמה ופרק 1- כאן.

פרק 2- כאן.

פרק 3- כאן.

פרק 4- כאן.

ואפרופו- זו רק אני, או שצ'כוב עומד להמטיר עלינו גשם היום, אינשאללה?

תמונה 10

(סמירנוב, לוקה, פופובה)

פופובה              (נכנסת עם האקדחים) הנה האקדחים… אבל, לפני שאנחנו נלחמים, תוכל בבקשה להראות לי איך צריך לירות… בחיים שלי לא החזקתי אקדח.

לוקה                 אלוהים ישמור, רחמים… אני הולך לחפש את הגנן והרכב… מאיפה נפל עלינו האסון הזה…

(לוקה יוצא)

סמירנוב            (בוחן את האקדחים) כמו שאת רואה, יש לא מעט סוגים של אקדחים… יש אקדחים מסוג "מורטימר", מיוחדים לדו-קרב, עם פעולה כפולה. ואלה שלך הם אקדחים עם מנגנון משוכלל מסוג "סמית' & ווסון", עם פעולה משולשת וניצרה, וכוונת מרכזית… אקדחים מצוינים!.. הם עולים לפחות תשעים רובל לזוג… צריך להחזיק את האקדח ככה… (הצידה) העיניים, העיניים! אישה שמבעירה בך אש!

פופובה              ככה?

סמירנוב            כן, ככה… ואז את מרימה את האקדח… הנה, ככה את מכוונת… הראש קצת לאחור! תמתחי את היד כמו שצריך… כן, ככה… אחר כך את שמה את האצבע הזאת על הצ'ופצ'יק הקטן הזה ולוחצת, וזה הכל… אבל הכי חשוב: לא להתרגש, לא להילחץ, ולכוון לאט לאט, לא למהר… תשתדלי, שהיד לא תרעד.

פופובה              בסדר… לא נוח לירות בתוך הבית, בוא נצא לגן.

סמירנוב            נצא. אני רק מודיע מראש, שאני אירה באוויר.

פופובה              רק זה היה חסר לי! למה?

סמירנוב            בגלל ש… בגלל ש… ככה, לא עניינך!

פופובה              אתה מפחד? כן? אההה! לא, אדוני, לא תתחמק בקלות כזאת! בוא איתי בבקשה! אני לא אירגע, עד שאקדח לך חור בתוך המצח… המצח הזה, שאני כל כך שונאת! אתה מפחד?

סמירנוב            כן, מפחד.

פופובה              זה שקר! למה אתה לא רוצה להילחם?

סמירנוב            מפני ש… מפני שאת… מוצאת חן בעיני.

פופובה              (צוחקת ברוגז) אני מוצאת חן בעיניו! הוא עוד מעז להגיד, שאני מוצאת חן בעיניו! (פותחת את הדלת בבת-אחת) החוצה!

(סמירנוב, בדממה, מניח את האקדח, ולוקח את הכומתה והולך; ליד הדלת הוא נעצר, הם מביטים זה בזה בדממה חצי דקה; אחר-כך הוא מדבר תוך כדי התקדמות מהוססת לעבר פופובה)

סמירנוב            תקשיבי… את עדיין כועסת?.. אני עצבני מאוד בעצמי, אבל, את מבינה… איך לומר את זה… תראי, העניין הוא, ש… נוצר מין מצב… אם לדבר בכנות… (צועק) נו, אני אשם שאת מוצאת חן בעיני? (נאחז בחוזקה בכסא, הכסא חורק ונשבר) לעזאזל עם הרהיטים השבירים האלה שלך! אני מחבב אותך! את מבינה? אני… אני כמעט מאוהב!

פופובה              לך ממני- אני לא סובלת אותך!

סמירנוב            אלוהים, איזו אישה! בחיים שלי לא ראיתי כזה דבר! אני אבוד! אני גמור! נפלתי למלכודת כמו עכבר!

פופובה              זוז ממני, או שאני יורה!

סמירנוב            תירי! את לא מסוגלת להבין, איזה אושר זה למות כשמתבוננות בי עיניים נפלאות כאלה, למות מאקדח שאוחזת יד קטיפה קטנה ועדינה כזאת… אני יצאתי מדעתי! תחשבי על זה ותחליטי עכשיו, מפני שאם אני אצא מכאן, לעולם לא נתראה שוב! תחליטי… אני בן אצולה, בן-אדם הגון, יש לי הכנסה של עשרת אלפים לשנה… אני יכול לירות ולפגוע במטבע שזורקים באוויר… יש לי סוסים נהדרים… תהיי מוכנה להיות אשתי?

פופובה              (זועמת, מנופפת בפראות באקדח) להילחם! דו-קרב!

סמירנוב            אני יצאתי מדעתי… לא מבין שום דבר… (צועק) היי, אתה, מים!

פופובה              (צועקת) דו-קרב!

סמירנוב            אני יצאתי מדעתי, התאהבתי, כמו ילד, כמו אידיוט! (תופס בידה בבת-אחת, היא נזעקת מכאב) אני אוהב אותך! (כורע על ברכיו) אוהב, כמו שלא אהבתי מעולם! שתים עשרה נשים עזבתי, תשע עזבו אותי, אבל אף אחת מהן לא אהבתי כמו שאני אוהב אותך… התרככתי, נמסתי, התנדפתי… כורע על הברכיים, כמו אידיוט, ומבקש את ידה… בושה וחרפה! חמש שנים לא אהבתי, נדרתי נדר, ופתאום אני מאוהב עד מעל הראש! אני מבקש את ידך. כן או לא? לא רוצה? לא צריך! (קם והולך במהירות לכיוון הדלת)

פופובה              חכה…

סמירנוב            (עוצר) נו?

פופובה              שום דבר, לך… בעצם, חכה… לא, לך מפה, צא כבר! אני שונאת אותך! או שלא… אל תלך! אח, אם רק ידעת, כמה אני רותחת, כמה אני רותחת מכעס! (זורקת את האקדח על השולחן) כבר התנפחו לי האצבעות מהגועל-נפש הזה… (קורעת את המטפחת מרב כעס) למה אתה מחכה? לך כבר!

סמירנוב            שלום לך.

פופובה              כן, כן, תלך!.. (צועקת) איפה אתה? חכה… בעצם, תלך. אוי, כמה אני רותחת! אל תתקרב אלי, אל תתקרב אלי!

סמירנוב            (מתקרב אליה) אני כל כך כועס על עצמי! התאהבתי כמו ילד, כרעתי על הברכיים… יש לי צמרמורת כשאני נזכר… (בגסות) אני אוהב אותך! רק זה מה שהיה חסר לי, להתאהב בך! מחר צריך לשלם את הריבית, הקציר התחיל, והנה את פה… (אוחז במותניה) אני לא אסלח לעצמי לעולם...

פופובה              עזוב אותי! תוריד את היד! אני…שונאת אותך! אני... דו-קרב!

(נשיקה ארוכה)

תמונה 11

(סמירנוב, פופובה, לוקה עם גרזן, הגנן עם מעדר, הרכב עם מגרפה, פועלים עם קלשונים)

לוקה                 (בראותו את הזוג המתנשק) אלוהים ישמור!

(פאוזה)

פופובה              (משפילה מבטה) לוקה, תודיע שם, באורווה, שלא יתנו היום לטובי שום חציר.   

-סוף-