המילה "אירוניה" מתגלגלת לי בגרון כמו מתכון מסובך לחיים טובים שאני לא מצליחה לפצח וצוחק עלי מגבוה, מתנשא

אירוניה כמו שזכיתי באופניים בהגרלה בגיל 8, הילדה היחידה שלא יודעת לרכב על אופניים עד היום

כמו שנכשלתי בחיים כבר בגיל 24 הילדותי והוטבעה חותמת של זקנה בתעודת הזהות שלי שלא שלי

כמו לשבת שיכורה בפאב ולראות את העבר שלך נכנס בפתח עם עתיד שלא שלך, ושותק במבוכה כי זה לא שם

והולך

(אירוניה כמו לקשט את הבלוג דווקא עכשיו בקרעי הפורטרט שלי שניתן לי כמתנת חתונה מציירת יקרה אחת, שהעדיפה לקחת צד אחר בבוא הסוף)