חלום מס' 1

יש קורי עכביש מטפסים מלמעלה ועליהם עכבישים ונמלים טווים קורים חדשים במהירות עצומה. צלצול טלפון מעיר אותי ואמא אומרת לצאת מהבית. אני יורדת במדרגות שבמסדרון. שקט מוחלט. בחוץ כבר יום ויש המון צפצופים חזקים מהדהדים בראש אבל אין נפש חיה. יש תחושה של אסון, אני עוצמת את העינים ורואה עכבישים ונמלים זזים מהר.

חלום מס' 2

אני פותחת את העיניים ויש תחושה שאומרת לי ללכת יותר ויותר מהר. אני עוברת דרך בתים ורחובות. יש המון מדרגות בכל מקום. אני מוצאת את אחי הגדול ואנחנו ממשיכים ללכת ביחד, שותקים. יש המון מים מסביב. שחורים. לא, חומים כהים. בהתחלה בגובה שלולית, אחר כך בגובה הברכיים. אחר כך אנחנו שוחים.

חלום מס' 3

אנחנו שוחים ושוחים עד שאנחנו בוכים מרוב מאמץ וכאבים. אנחנו מגיעים למקום שומם ומבודד. האויר קר ויבש. דרקון ענקי כחול עף מעלינו. הוא צולל לכיוונינו ואנחנו מתחילים לברוח, כל אחד לכיוון אחר. אנחנו כבר לא רואים אחד את השניה. הפסיעות והנשימות של הדרקון נשמעות מרחוק אבל הוא לא נראה. מסיבה לא מובנת, אני יודעת שאנחנו האחרונים שנשארו.

חלום מס' 4

הדרקון לא תופס אותנו ואנחנו שוב מצליחים למצוא אחד את השניה. אחי הגדול אומר לי משהו באוזן ואני לא מבינה. יש מפל מים, אנחנו פותחים חזק את העיניים וצוללים כמה שיותר עמוק. עדיין יש תחושה של דרקון כחול קרוב אלינו. גם אח שלי יודע שרק שנינו נשארנו. אנחנו יוצאים מהמפל להתייבש. יש צפצופים חזקים באזניים. אין תחושת אבל.