העתיד הקרוב: לילה לבן של עבודה בפתח.

העיניים: צורבות מול המסך.

המסך: עדיין לבן.

דו"ח קפה: כוס שישית חוסלה.

הבגדים: מאובקים מאימון אייקידו על הגג (זה לא אני, זה בשביל הרצאה שלי).

הבונוס: שיער קש ושתיים-שלוש שריטות אדומות (שוב האייקידו).

הסלוגן: החיים זה מחר.

ההייקו:

כמה יפה!

מבעד לחור בדלת

נהרות השמים

(לא שלי, מתורגם. לא יודעת של מי. מתנגן לי בראש כבר מאז דצמבר 1997)