הנה שאלה שהתעוררה בי בעקבות התגובה של מישהי לפוסט הענתיקה הזה, מה דעתכם:

מה עדיף בעיניכם, כחברה: להכיר את כתבי שייקספיר רק דרך תקציריהם השטחיים (עד כדי חטא כבד, אין ספק ששיקספיר מתהפך בקברו) של צ'ארלס ומרי לאמב, נניח, או לא להכיר אותם בכלל?

(כמובן שזו רק דוגמא לצורך העניין)

ותזכורת: מחר ומחרתיים, כלומר ג'+ד', כנס התיאטרון היהודי

ופרידה עצובה: יואב, מותק, שיהיה לך רק טוב. "שמחתי להכיר" זה אנדרסטייטמנט. בהצלחה.