נמש מכשכשת בזנב כל פעם שאני רק זורקת מבט לכיוונה. הלשון החמימה שלה מרטיבה לי את הלחיים.

בכל פעם שאני מצחצחת שיניים, מברשת השיניים של תום נמצאת שם.

אני פותחת את היאהו ומגלה שעוד מישהו זר לגמרי מבקש ממני עצה או עזרה, כי לדעתו אני לא טיפשה כמו שנדמה לי.

איש מאוד יקר לי חשב פעם שאני מספיק נפלאה כדי להתחתן איתי, והאושר שלי מספיק יקר לו כדי להתגרש ממני.

אני עדיין יודעת שיום אחד אני אתרגם ואביים את "שלוש אחיות", והיום ההוא מתקרב, ואני לא משותקת לרגע.

לפני כמה ימים, תום אמר לי "לפעמים את לא מעניינת, ואז אני אוהב אותך אפילו יותר".

התספורת החדשה והמופרעת משמחת אותי בכך שאני עדיין מצליחה להפתיע את עצמי.

אני קוראת על מקומות רחוקים בעיתון ורוצה לנסוע לכולם, מיד.

אני לא "בת מזל". הרווחתי את כל אלה בהרבה דם. מדי פעם מותר גם לי להתרווח על זרי הדפנה, ולחייך חיוך דבילי.

רגע של נמש

עדכון מאוחר: פיסטוק טוען שיש האקר בישראבלוג, זהירות.