דרך הפוסטון המשעשע של אולימפיה הגעתי לידיעה על הקמת דת ה"ג'דיי" החדשה. זה סקרן אותי נורא, והתחלתי לחשוב בכל מיני כיוונים.

תמיד תהיתי איך נוצרות דתות. עכשיו יש לי הזדמנות חד-פעמית ממש להיות שם כשזה קורה. לראות היסטוריה בפעולה.

וידוי הכרחי: מעולם לא ראיתי אף סרט של "מלחמת הכוכבים", לא בקולנוע או בוידאו או בטלוויזיה, לא קראתי שום ספר או בדל כתבת ביקורת, לא שמעתי שום פסקול (או לפחות כך נדמה לי), לא קניתי שום חולצת מרצ'נדייז ולא ציטטתי בכוונה תחילה שום רפליקה.

עד כדי כך אין לי מושג (ולא, חברים, אלה לא חיים קלים כשאתה חנון-על).

אבל אם נתעלם מהגיחוך הציני המתבקש, הידיעה הזו הצליחה לעורר את הדמיון שלי.

איפה עובר הקו שלפניו אתה מעריץ ואחריו אתה פתאום מאמין דתי?

מה בחומרים שמהם עשויה הסדרה (בעיקר מבחינת נושאי עיסוק והטיפול האסתטי בהם) הופך אותה לאקט של פולחן דתי?

במה אלה חומרים שונים מכל יצירה אחרת?

האם הגענו לעידן שבו הקולנוע או הטלוויזיה הם נושאי המסר הדתי?

או שהם המסר הדתי בעצמו? או שניהם?

הלא גם על תיאטרון "הבימה" נאמר בראשיתו שהוא "בית המקדש החילוני". משפט מוחץ מרוב ריבוי-משמעויות שנגזרות ממנו. ואמנות זו אמנות.

אז למה נדמה לי שיש הבדל בין תיאטרון ציוני עני חדור שליחות, לבין קברניטי האולפנים ההוליוודיים ששולטים בממון ובפוליטיקה?

בדת, כמו באמנות, האם זה משנה כשיש פער בין מטרת העשייה של הסרט (הממ, כסף?) לבין המסר הנקלט אצל הקהל (אור דתי)?

יש עוד הרבה תהיות נוספות. מרתק לחלוטין, העניין הזה. אפילו בלי להכיר שמץ מהסרטים.