שבוע הספר הניב את האוברדראפט הבא:

1. איאס/ סופוקלס- מחזה שאני מתכוונת לביים, ומחפשת נואשות במחסנים ובחנויות כבר 3 שנים. לכל המעוניינים- יצירת ענק נדירה.

2. אידיוט/ דוסטויבסקי- לא קראתי. אכן מביש. יתוקן.

3. מבעד למראה/ לואיס קרול- מאוד נהניתי לפני שבוע מהספר המוער של אליס, ולפיכך.

4. הקמתי לי גלעד/ פושקין- סוף סוף תרגום ראוי לשמו (רנה ליטוין שעשתה עבודה יפה).

5. חגיגת קיץ/ נתן אלתרמן- יש לי פריחה אלתרמנית מאוחרת בימים אלה.

6. מעבר לאשמה ולכפרה/ ז'אן אמרי- כן, פרייה, בזכותך.

ומכיוון שזה כמובן לא מינוס גדול מספיק, נרשמה גם קפיצה לדיבוק:

7. במעגל/ אלתרמן- קובץ מאמרים ומסות מענג שזכיתי להכיר דרך אקס-סטודנטית שלי.

8. שדים/ דוסטויבסקי- נו, הגיע הזמן.

9. איגרת לשחקנים/ נובארינה- כי זה כלול בחומר שאני אעביר בשנה הבאה.

10. גם הוא באצילים/ מולייר- כי יש מחזות שאסופת דפים מצולמת מהספריה פשוט לא הולמת אותם, די לזילות הכבוד!

11. החולה המדומה/ מולייר- לשם השוואת תרגומים.

12. פרדוקס השחקן/ דידרו + על תיאטרון המריונטות/ היינריך פון קלייסט- שתי מסות נפלאות ומומלצות בחום, וגם אותן אני מעבירה בשנה הבאה.

ובהמלצת זושה, החנות האוצרית בסנטר (תנסו לעצור אותי!):

13. ארבעת הכרכים של "על אודות האדריכלות"/ פלדיו- אוי אוי אוי.

14. חייו ושקריו של ברטולד ברכט- ביוגרפיה רכילותית מאת הציפורה של עולם התיאטרון. ככה זה באקדמיה, צהובונים באים בפורמט של 500 עמודים בכריכה קשה.

15. רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים/ סטופארד- כי הכלבות אכלו לי את הספר. אני רצינית לגמרי! הן מכורות לדבק של הכריכה! זה לא תירוץ!

ולרשימת הקורסים שאני מלמדת בשנה הקרובה, לאחר מסכת קיצוצים והיערכות מפרכת שעבר החוג, ונקווה שהכל נעשה לטובה:

- "קריאה במחזות נבחרים", שנה א', סמסטריאלי.

- "קריאה בטקסטים נבחרים", שנה א', סמסטריאלי.

- "מתודולוגיה של כתיבת עבודת מחקר בתיאטרון", שנה ב', סמסטריאלי.

ואולי אני גם בדרך ללמד תיאטרון בבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו, בקרוב נדע.

ואפרופו, עדכנתי את קורות החיים שלי.  לא הגזמתי, לא ניפחתי, לא הארכתי ולא ייפייפתי. הכל שם אמת עובדתית ויבשה לגמרי- השכלה, נסיון מקצועי, תעודות הערכה, מלגות הצטיינות, המלצות.

לראשונה בחיי הרגשתי פרפור קטן של נצחון, שלא נובע ממחמאה חיצונית של זרים, אלא רק ממני, מההישגים והיכולות שלי, בלי שום עזרה. עוד לא בת 25, ובחיי שאני בסדר גמור. הנה, הכל כתוב, ואפילו די מרשים יחסית לפצלוחית קטנה מכפר סבא.

נו, עוד פוסט משמים מבית היוצר של. בחיי שזה נהיה סדרתי בזמן האחרון. צר לי, בקרוב ההתפלצפות הרגילה, אם ירצה אדושם.

עדכון 13:09: שכחתי לומר שבימים אלה הדוקטורט הישיר באמת נראה מפתה מאי-פעם, ואפילו יש לי כיוון. אבל אין ספק שאני מאוד מפחדת. אני? דוקטור בגיל 29? אפעס, קצת מבהיל. מי אני בכלל, מתגנב פיק-ברכיים למחשבה. אבל אני משתדלת להתגבר, ומלגת הקיום שמציע נשיא האוניברסיטה (80,000 ש"ח לשנה כפול ארבע שנים, אסור לעבוד, רק שב בבית ותחקור את התזה) בהחלט מהווה שיקול קורץ. כזו אני, שטחית וחומרית (ולא לשכוח, בעלת מקצוע עם כושר השתכרות אפסי).

ועדכון אחרון 23:36: אני שולחת אתכם לראות את הסרטון החשוב מאוד, אצל הג'ינג'ית.