1. (בית ראשון)
כשעברתי ליד הכיכר הרמתי את העיניים.
אני אף פעם לא מרימה שם את העיניים, אבל
לא זכרתי שיש שם כיכר.
פועלי בניין בנו במקומו מחדש מתוך ההריסות
טיט על טיח
לבנה על לבנה
לבן על לבן.
רוצה לומר:
יותר משהיה זה הקיר הראשון של הבית החדש
לי היה זה הקיר האחרון של הבית הישן.
2. (בית שני)
בן גוריון מאה וארבע עשרה
דיזנגוף שמונה
בן גוריון עשרים ואחת בי"ת
דב הוז שמונה אל"ף
רידינג שלושים
דב הוז עשר
רופין עשרים ושבע
רש"י עשר
בן גוריון שלוש עשרה
שפרינצק מאתיים שמונים
הרצל שתיים
וייצמן שמונה עשרה
שדרות בן ציון שתיים עשרה
הרכבת עשר
למתוח את הקווים לחבר את החלקים לבנות רצף
אני במפגשי הקווים. מרחוק הם נראים כמו נשיקה.
מקרוב הם הורדת ידיים.
3. (בית אחרון)
רציתי מאוד להצטרף לאותו קורס מהולל
של המרצה המהולל באוניברסיטה.
אבל היו שיעורי בית: בכל שבוע
מישהו אחר הזמין אליו הביתה
ובחר איך להציג עצמו
ובחר איך להציג את ביתו
ובחר איך להציג את הנחיות הדרך.
חשבתי, כמה אני אצטרך לנקות
לפני שכולם ייכנסו אלי
ובכלל לא ידעתי איפה לבחור לי את הבית
ואיך להסביר לכולם להגיע אליי
וכמה אני אצטרך לנקות
אחרי שכולם יעזבו
כמה תמיד יש מישהו בבית
וכמה תמיד אין
4. (מאוד הייתי רוצה שיהיה לי פזמון חוזר)
(עוד חוזר הניגון שזנחתי לשווא)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טלי רבן-הכט