הלא הוא ג'ורג' טאבורי, מספר:

"המופע התיאטרלי הראשון שראיתי היה כשהייתי בערך בן שלוש. הלכתי עם אבא לקרקס. היו שם ליצנים, קוסמים, חיות, הכל היה מאוד יפה. ואז לוליינית אחת עמדה גבוה, על החבל, יפהפיה, מלכותית, לבושה בתלבושת מנצנצת. היא קדה לקהל, ובשנייה הבאה נפלה וצללה מטה. שכבה מרוסקת, מתה בתוך בריכה של דם. הייתי בהלם, אני זוכר שעשיתי במכנסיים. כולם הזדעזעו. למחרת הלכתי שוב. הייתי בטוח שזה מה שתיאטרון אמור להיות- לוליינית יפהפיה מתרסקת כל ערב אל מותה לשלולית של דם. זה נראה לי מדהים, יפהפה, מזעזע, מטלטל. אבל למחרת זה לא קרה, ואני התאכזבתי. כך תיאטרון נחרת לי בזכרון עד היום- כתערובת של יופי, התפעלות, אימה, זוועה וטרור."

עוד על טאבורי, במאי ומחזאי השואה הגרוטסקית- בהמשך. בינתיים, לינקים:

על טאבורי והסוגיה היהודית-

http://muse.jhu.edu/demo/theater/v029/29.2zipes.html

על טאבורי וברכט (ראיון)-

http://www.theaterderzeit.de/content/arbuech3b.php