מפלצת האיילה/ יונה וולך
וכל העופות היו בגני
וכל החיות היו בגני
וכולן שרו את מר אהבתי
והפליאה מכולן לשיר האיילה
ושיר האיילה היה שיר אהבתי
וקול החיות שתק
והעופות פסקו מלצרוח
והאיילה עלתה על גג ביתי
והיתה שרה לי את שיר אהבתי
אבל בכל חיה יש מפלצת
כשם שבכל עוף ישנו משהו מוזר
כשם שמפלצת ישנה בכל אדם
ומפלצת האיילה סובבה לה סביב הגן
כשהעופות הרכינו ראש כשהאיילה שרה
והחיות נמנמו כשהאיילה שרה
ואני הייתי כלא הייתי כשהאיילה שרה
ברגע הרך ההוא הלמה בשערי.
וכל העופות עפו והחיות נסו
האיילה נפלה מהגג ושברה את הראש
ואני ברחתי ובגן אהבתי סוגרת מפלצת
גורילה שחורה ורעה כשיכחה.
פוסט פרידה מאהבת חיי הגדולה.
פוסט פרידה מהמפלצת שבתוכי.
סוגרים את שער הגן. נושמים אויר חדש, חנוק ומר.
ריקנות שעולה על גדותיה.
פעם, ב- 23 בדצמבר 1999, שאלתי את מי שישב לידי לראשונה-
מה עדיף, לאהוב או להיות נאהב?
סוג של תמימות צלולה הייתה לי אז.