10/2004
small במה 3- על ההצגות
(הערה קטנה לסדר היום: התחרטתי. לא מתאים פה עירום נפשי. זה בלוג לבוש. חוזרים לתיאטרון, אמנם בצליעה ולאט לאט, אבל בטוח. ואם מישהו דואג- אני מרגישה קצת יותר טוב. באמת. לכל מתרגלים בסוף)
פסטיבל small במה 3 מהפוסט הקודם הולך וקורם עור וגידים לנגד עיננו. למי ששכח או עצלן מכדי לשוטט לפוסט שעבר, זהו פסטיבל סטודנטים מקורי על טהרת המינימליזם, שכולו עשוי בידי סטודנטים- ועדה אמנותית (אמתכם הנאמנה, בין השאר), מחזאות, בימוי, משחק, עיצוב, הפקה וכו'. הוא מתקיים באוניברסיטת תל-אביב בפקולטה לאמנויות (בניין מקסיקו), וכולל הצגות מתחרות, מופעי חוצות, מיצגים, קפה תיאטרון, הופעות רוק ודיוניסיה כללית.
והנה טעימה מההצגות שמשתתפות בתחרות:
איש איש
"איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וקנא את אשתו
והעמיד את האשה לפני ה'
ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת..." (במדבר ה' 30)
מי הם אותם איש ואישה?
לאן נושבת הרוח?
מה זאת התורה הזאת?
ואיפה אלוהים?
אשה סוטה היא זו שבעלה חושד בה שהיא כזאת.
רוח הקנאה נושבת, ואשת איש מוצאת את עצמה מובלת אל הכהן.
רק המים יקבעו אם אכן סוטה היא…
מופע תאטרון אנושי-תנ"כי, הבוחן את הזיקה שבין טקסים עתיקים וטקסים בני-זמננו.
מאת ובבימוי: אורלי אלופי
עיצוב: מורן נדב
כוריאוגרפיה: עידית סוסליק
מבצעים: ניבה רוטנברג, יריב שילה
בת-זונה
"…נסיתי לדמיין את אמא שלי עומדת בחזייה ובמכנסיים קצרים באיזה צומת בתל אביב…"
תעלומה קומית.
זכור: אנשים לא אומרים דברים סתם! אסור לזלזל באף אחד. לכל מילה יש משמעות. לעולם לא תוכל לדעת מתי ומאיפה תיפול עליך, בהפתעה גמורה, האמת הצרופה!
מאת: אמיר טייכר
בימוי: איה קפלן
תאורה ועיצוב: נעמה פינס
מוסיקה: עידו אהרוני
שחקנים: לירון זייד, יותם נוימן, עירית קפלן
היושבת בגנים
"שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות האהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה" (שיר השירים ח' 6)
"כל האהבות כולן, מקופלות וגנוזות במגילה מופלאה זו, למן הבסיס עליו עומד הסולם ועד לראש המגיע השמיימה... לא ניתן לעמוד על הבנת הקשר שבין אדם לאלוקיו ללא ידיעת שפת האהבה ונפתוליה..." (הרב יובל שרלו)
מה בין המוסיקה האלקטרונית לנבל וחליל? בין בין בד לבן לכתם פז? בין דשאי האקדמיה לערוגות הבושם?
מסע חושני ורב-תחומי בעקבות מגילת שיר השירים: הילולה של טעם, ריח, מוסיקה, תאטרון, ציור, אלימות, ארוטיקה, קדושה ואהבה, בתוך הפנינג המעביר את הקהל במשעולים של גוף ונפש ומשתף אותו בתהליך היצירה.
בימוי, שירה: ליאת בן שושן עיצוב: הראל אדרי, ליאת בן שושן מוסיקה: אלעד טרי ניסן, יזהר תמיר, אליעד בן שושן נגנים: ברק סובר, שרה שמש
צילום: יואב וקסלר עוזרת הפקה: מורן גרינברג שחקנים-יוצרים: עמית מאוטנר, יעל בדש, אפרת קרמזין
תודה למפעל בדי א. ארקין ולמרכז לתאטרון עכו
המטרוסקסואל
"שתיקה.
כלי עזר לדרמה.
אין לדעת מה עובר, אם עובר, במוחות שלהם."
גבר חדש שועט ברחובות תל אביב. גבר שלא ייבש ביצות, אבל מושח על פניו מסכות מים המלח. הוא מחזיק ג'יפ, אבל לא בשביל טיולים בכפר. הגבר החדש הוא לא סתם אחד שיוצא מהבית, כי כשהוא יוצא מהבית כולם שמים לב אליו. במיוחד נשים. נשים נשבות בקסמיו של הגבר החדש, משום שאי אפשר שלא להתאהב בו. גבר כזה יכול להחלץ בשלום מכל פגישה עיוורת… או שלא.
מאת: ליהיא גלמן
בימוי: ליבי רן
כוריאוגרפיה: מיכל רלוי
עיצוב: אינה אלקונין
שחקנים: לימור בן-שושן, אורן דולפין, יונתן שוורץ
ואחר-כך היה רק מותו
"למדתי לשבת מול קיר. למדתי את זה. לא למדתי לדבר אל הקיר. אולי לומדים גם את זה."
בשנת 1984, כעשור לאחר מותו של הצייר צבי מאירוביץ', פרסמה אשתו, הסופרת יהודית הנדל, את היצירה "הכוח האחר", אוסף של רשימות פיוטיות, משתאות וכואבות על חייהם המשותפים - בימי-חייו ולאחר מותו.
פרוייקט זה הוא עיבוד של הספר להצגת-יחיד, המפגישה אותנו עם אשה המתמודדת עם האפשרות הבלתי-אפשרית של חיים עם אדם מת.
בימוי: עירא אבנרי
עיצוב: גל אמיר
מוסיקה: אודי ברנר
שחקנית: ריקי חיות
חבל על מי שחי
"ילדה טובה... תשבי קצת. זאת תקופה טובה, חייבים לנצל אותה, השוק מוצף בקליינטים. יש ביקוש... מי יודע?! אולי מחר יבוא שלום, חס ושלום! ומה נעשה אז?..."
את הארץ פוקדים ימי זעם. התקשורת מדווחת ללא הרף על הרג המונים. כשבחוץ משתולל התוהו, נפתח בתוך הבית פתח של תקווה. האמא, אלמנה טריה ורבת-תושיה, נוקטת בצעדים קיצוניים על מנת להציל את משפחתה מחרפת-רעב…
גרוטסקה אקטואלית העוסקת בחיפוש אחר אהבה בעולם חסר רגשות.
מאת: עופר בן-שבת
בימוי: יעל כהן
עיצוב: שחר ווקס
ע. תפאורה: מרים רז
ע. תלבושות: סמדר וילהיים
מוסיקה: אדם שפלן
שחקנים: כרמל בן-אפרים, ערן בן-צבי, מיכל מוזר, יובל סגל, יצחק צוקר, אלעד שרעבי
תודה למיה פלג על העזרה בעיצוב התאורה
חוצה ישראל
מיצג המבוסס על וידאו.
הם שוכנים זו לצדו של זה. הוא – מהיר, חופשי ואדיש, היא – גבוהה, תקועה ודוממת.
אנחנו ממשיכים לראות קדימה, לנסוע מהר, לאותת ולעקוף, נזהרים שלא להביט בה, ובעיקר לא במי שנמצא מאחוריה.
יוצרת: עינת גולדסובל-מור
עריכה: עינת בוטבול
צילום: דני לשמן
שחקנית: חלי מנחם
תודה לחוג לקולנוע על שיתוף הפעולה
טרנטולה
תאטרון-מחול. אשה יפה בשיא חייה נאבקת לשמור על החיים שבנתה עם אהובה, אך הדמויות הנשיות במשפחתה מערערות את שווי משקלה.
מאת: סיגל ברקאי
כוריאוגרפיה: ענת סייג
בימוי: סיגל ברקאי, ענת סייג
עיצוב: סיגל ברקאי
עריכת מוסיקה: גלעד שמואלי
שחקנים-רקדנים: דניאל גל, ענת סייג, פלורה קופרוויס, עופר רגירר
מוכים
"1: נמאס לי, אולי נשחק במשהו אחר?
2-5: כן, כן, במשהו אחר.
1: בואו נשחק באבא ואמא.
2-5: כן, כן, באבא ואמא.
1: אני אהיה האבא.
2: אני אהיה האבא.
1: אני האבא."
חמישה שחקנים מחפשים מכות.
כתיבה: רוני אלמוג
בימוי: ליחי בקרמן
שחקנים: מיה גרינברג, יותם ישי, גיא מסיקה, חיים עבוד, כנרת פלד
על ראש הגבעה
"מה זה הריח הזה?"
דרמה קומית על שני אחים יוונים.
אורוסאוס בורח בלב שבור אל ההרים. אגאתונה רודף אחריו, כשהוא מלא בכוונות טובות. הדרמה הסבוכה שאינה מאחרת להתחולל היתה עשויה להוות המשך טבעי ומוצלח לטרגדיה היוונית, לולא אותה צלע שלישית…
מאת: צבי יוליס
בימוי: אמיר לביא
עיצוב: יעל רון
שחקנים: אפרת בורוכובסקי, רון בן-אמוץ, בועז רוזנברג
הפסלים בהצגה עוצבו על-פי שיטת שולמית הרטל ובהנחייתה
קופצים!
"הוא: אבל דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים, כבר השתכנעת. שנינו רוצים לעשות את זה, ואת עוד פעם עם ההתלבטויות. תגידי, מה את רוצה?
היא: לא חשבתי שזה עומד להיות כל כך גבוה, כל כך רחוק…"
זוג צעיר, רגע לפני החופה, עומד על פי תהום.
ההתרגשות והפחד שבחתונה,
הרומנטיקה והקירבה שבקשר,
השקט והפיוס שבזוגיות,
האושר והסיכון שבאופק,
הקנאה והבדידות שבמרחק,
ההיסוס והסחרור שבהתחייבות –
באנג'י!
מאת: קרן יובל
בימוי: אלינור אגם
עיצוב: אירית אגם
שחקנים: מאיה האן, ניר נדיר
Moon Walk
"האוניברסיטה מכבדת את עברה. רבותי, כך נפתח אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת תל אביב. ואכן, האוניברסיטה מכבדת את עברה.
אבל, יצא, וקרה, שמן העבר המפואר של אוניברסיטת תל אביב, אפעס, נשמט פרט קטן...."
סיור ייצוגי על אדמת אוניברסיטת תל-אביב מתיימר להזכיר, להתחקות ואולי אף להנציח.
המופע מתפתל בין עולמות וזמנים, חומק בין רבדי המציאות ונובר ברגבי העפר של הזכרון.
יוצרות: דפנה קרון, יערה פיק
בימוי: דפנה קרון
עיצוב: רוני לוית
שחקנים: יגאל בן-אהרון, נועה הר-פז, אורנית חורש, הלית מיכאלי, יערה פיק
אחד על אחד
"אחד על אחד" הוא פרויקט נסיוני שנועד להשיב את הקשר הבלתי-אמצעי שבין השחקן והקהל. מה יעשה לך, הצופה, מונולוג אישי ששחקן נושא אך ורק עבורך, בחלל אינטימי? האם הוא ירגש אותך יותר? ואולי דווקא יביך אותך, ירתיע אותך ויגרום לך להיאטם? "אחד על אחד" מציע חוויה תאטרונית אינטנסיבית, המזמינה כל אחד ואחת לבחון את גבולותיו האישיים כצופה.
בימוי: איסי ממנוב
שחקנים: סבינה ברנד, איתי גנות, רועי סרוק, מירי ריין
כבר אמרתי כמה אני אהיה מאושרת לראות אתכם? אה, כן. אמרתי. אז אני לא אגיד. נפגש בכניסה.
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טלי רבן-הכט