ההקדמה והפרק הראשון- כאן.

הפרק השני- כאן.

והנה בא השלישי.

תמונה 5

(סמירנוב, לבדו)

סמירנוב            נו, אני שואל, מה תגידו על זה? מצב רוח… לפני שבעה חודשים מת הבעל! ואני, לעומת זאת, צריך לשלם את הריבית או לא? אני שואל אתכם: את הריבית, צריך לשלם או לא? נו, בעלך נפטר, ולך יש מצב רוח, ושאר קשקושים… רואה החשבון נסע לו לאן-שהוא, לעזאזל איתו, ומה אני אמור לעשות? אולי לברוח לשמיים בכדור פורח מפני כל הנושים שלי? או אולי פשוט לרוץ ולדפוק את הראש בקיר? אני נוסע לגרוזדב- הוא לא בבית, ירושביץ'- מתחבא, אצל קוריצין כל כך התרגזתי שכמעט זרקתי אותו מהחלון, למזוטוב יש כולירה, ולזאת יש מצב רוח. ואפילו אחד מהחזירים האלה לא שילם! וכל זה בגלל שפינקתי אותם יותר מדי, בגלל שאני סמרטוט, נקבה! אני יותר מדי מתחשב בהם! חכו, חכו, אני אראה לכם! אתם עוד תשמעו ממני! אני לא אסבול שתצחקו עלי, מנוולים שכמוכם! אני אשרוץ כאן, עד שהיא תשלם! בררר!… כמה שאני עצבני היום, כמה שאני רותח! אני מתפוצץ מרוב כעס, אני כמעט נחנק… אוי ואבוי לי, רע לי! (צועק) היי, אתה!

תמונה 6

(סמירנוב, לוקה)

לוקה                 (נכנס) מה יש לך?

סמירנוב            תביא לי בירה או מים!

(לוקה יוצא)

סמירנוב            איזה מין הגיון! בן-אדם צריך כסף דחוף, נואשות, עוד רגע מתאבד, והיא לא משלמת, מפני שלא יכולה- כביכול- להטריד את עצמה בענייני כספים!.. זה באמת הגיון אידיוטי של נשים! זו בדיוק הסיבה שאני לא אוהב, ומעולם לא אהבתי, לדבר עם נשים. אני מעדיף לשבת על חבית מלאה באבק שריפה, מאשר לדבר עם אישה. בררר!!.. יש לי עור ברווז- עד כדי כך החצאית הזאת מרתיחה אותי! מספיק לי רק לראות מרחוק יצור פיוטי יפה-נפש כזה, וכבר מתכווצות לי הרגליים מרוב עצבים. רק נשאר לצעוק "הצילו"...

תמונה 7

(סמירנוב, לוקה)

לוקה                 (נכנס, מגיש מים) הגברת חולה ולא מקבלת אף אחד.

סמירנוב            החוצה!

(לוקה יוצא)

סמירנוב            חולה ולא מקבלת אף אחד! לא צריך, שלא תקבל… אני אשאר כאן ואמשיך לשבת, עד שתתני את הכסף. שבוע תהיי חולה, ואני שבוע אשב כאן… שנה תהיי חולה- ואני שנה… אני אקבל את מה שמגיע לי, גבירתי החמודה! עליי לא תעשי רושם עם בגדי האבל וגומות החן שלך...מכירים את גומות החן האלה! (צועק דרך החלון) סמיון, תתיר את הסוסים! אנחנו לא עוזבים בקרוב! אני נשאר כאן! תודיע, שם, באורווה, שיתנו חציר לסוסים! אידיוט, שוב הסתבכו לך המושכות השמאליות! (מסנן) אז מה… תיכף אני אראה לך- אז מה! (פורש מהחלון) גועל נפש… חום אימים, אף אחד לא משלם, לא ישנתי בלילה, ובנוסף לכל זה חצאית האבל הזאת עם מצב-רוח… כואב לי הראש… קצת וודקה אולי? בעצם למה לא. (צועק) היי, אתה!

לוקה                 (נכנס) מה יש?

סמירנוב            תביא כוסית וודקה!

(לוקה יוצא)

סמירנוב            אוף! (מתיישב ובוחן את עצמו) אין מה להגיד, מראה מלבב! כולי מכוסה אבק, המגפיים מטונפים, לא רחוץ, לא מסורק, מלא קש… הגברת החמודונת בטח חושבת שאני שודד. (מפהק) קצת לא מנומס להופיע בחדר אורחים בצורה כזאת… נו, אז מה… אני לא אורח כאן, אלא גובה חוב, ולגובי חובות אין מדים מיוחדים…

לוקה                 (נכנס, מגיש את כוסית הוודקה) אתה מרשה לעצמך יותר מדי, אדון…

סמירנוב            (מתרגז) מה?

לוקה                 אני… אני לא… אני, זאת אומרת…

סמירנוב            עם מי אתה חושב שאתה מדבר?! שקט!

לוקה                 (הצידה) לעזאזל איתו... נדבק אלינו כמו קרצייה… 

(לוקה יוצא)

סמירנוב            אוי, כמה שאני רותח! כל כך רותח, שהייתי שורף כאן את הכל… לא טוב לי... (צועק) היי, אתה!