אני מעדיפה לילות על פני בקרים.

אני מעדיפה טקסים על פני שגרה.

אני מעדיפה איכות על פני כמות.

אני מעדיפה חברים גברים על פני חברות נשים.

אני מעדיפה למות בתחילת שלב הזקנה ולא בסופו.

אני מעדיפה את הקלאסיקות.

אני מעדיפה להקשיב על פני לדבר.

אני מעדיפה טקסטורות יפות על פני צבעוניות יפה.

אני מעדיפה לדעת יותר מדי מאשר לדעת פחות מדי. אבל-

אני מעדיפה נחמדות בכל מחיר על פני כנות בכל מחיר.

אני מעדיפה להיות לבד על פני כל חברה שהיא.

אני מעדיפה את הטלוויזיה שלי מטומטמת ככל האפשר.

אני מעדיפה אהבה בשלה ומרוככת על פני הרגעים הראשונים של ההתאהבות.

אני מעדיפה לתת מאשר לקבל.

אני מעדיפה להרגיש אשמה על פני להאשים.

אני רוצה להעדיף לקבל חום בבית מאשר לקבל חום מחוץ לבית.

אני רוצה להעדיף לקום מוקדם בבוקר.

אני רוצה להעדיף עבודה קשה על פני כשרון עצל.

אני רוצה להעדיף חמימות על פני ציניות.

אני רוצה להעדיף חיי טיפשות קלילים ונטולי אשמה.

אני רוצה להעדיף מסגרת נוקשה של חיים מתוך הכרח.

אני רוצה להעדיף להיות אדם חברתי.

אני רוצה להעדיף לדבר על פני להקשיב.

אני רוצה להעדיף לקבל על פני לתת.

אני רוצה להעדיף חיים על פני אמנות.

אני רוצה להעדיף לאחר על פני להיות מוטרדת יום שלם מהחובה להקדים.

אני רוצה להעדיף להתעקש.

(ואנקדוטה: השבוע לקחתי את אמא איתי ל"סונטת סתיו" בהבימה, כן כן, אותה "סונטת סתיו" של ברגמן. הייתי צריכה לכתוב עליה ביקורת. דווקא להצגה הזאת הייתי צריכה לקחת אותה, מכל ההצגות שבעולם, אלוהים ישמור. עדיין לא החלטתי אם זו הייתה החלטה ממש מטומטמת או ממש מבריקה. מה שבטוח, זו הייתה החלטה. ועכשיו צריך להבין למה היא הוחלטה. חשוב להבין)

ניגון עתיק/אלתרמן

אם תרדנה בליל דמעותיך

שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.

אם תרחפנה מקור עצמותייך,

אכסך ואשכב על אבן.

אם תאמרי אל מחול לרדת,

על אחרון מיתרי אנגן לך.

אם תחסר לך מתנת - הולדת,

את חיי ומותי אתן לך.

ואם לחם תאבי או יין,

מן הבית אצא כפוף שכם

ואמכור את עיני השתים

ואביא לך גם יין גם לחם.

אך אם פעם תהיי צוחקת

בלעדי במסיבת מרעיך

תעבור קנאתי שותקת

ותשרוף את ביתך עליך.

אני בעד לפתוח את החודש הזה בפרויקט החדש שהולם להפליא את מגבלות המוטיבציה שלי להשקיע בכתיבה, או בכלל בפעילות מוחית, מחוץ לשעות העבודה (ממש עומד לי על קצה הלשון להתיילל כמה נמאס לי ואני לחוצה וצריכה חופש, אבל גם ככה זה כל מה שאני מדברת עליו, אז אני אתאפק באצילות. הנה, התאפקתי).

ג'ינס: יש הרבה, כאלה שעולים גרושים, כחולים כהים ובלי שמץ של גזרה נמוכה. תרשו לי שוויץ- אחרי הדיאטה מידה 34! (אבל גמדה, לא נחשב)

נייקי: לא- בחורף רק מגפיים, בקיץ רק כפכפים.

תחתונים: בעיקר לי קופר, מהסוג הנוח.

בושם: בעיקר קרם גוף דווקא. יש איזה שני בשמים זנוחים במגרה.

שמפו: מתחלף לפי המבצעים. שום דבר שעושה ניסויים בבעלי חיים (פנטן, פלמוליב וכו').

מרכך: בלי, אבל נדבר עוד חודשיים כשיתחילו הקשרים.

ספק טלוויזיה: לא רואה בכלל, אבל יש הוט בבית.

ערוץ טלוויזיה: כנ"ל. מה שאוהבים קונים או מורידים.

תכנית טלוויזיה: הסימפסונס, זיווגים, ובימים אלה גם מרתון "באפי". לפעמים יש הבלחות מעניינות ב"סטודיו למשחק".

תחנת רדיו: אך ורק 103, בסופשבוע עברי.

עיתון יומי: הארץ במהדורה המקוונת.

ספר: אחד?! רבאק. יש עשרות. במקום זה אני אגיד מה אני קוראת ממש עכשיו- הביוגרפיה "צ'כוב" של אנרי טרויה (סוף סוף מצאתי יד שניה! שנתיים חיפשתי!)

אוכל: הכל ובכמויות גדולות. אחרי תקופה קשה- הלאה הגרנולה והלחם-קל עם מלפפון!

שוקולד: בסדר, ברור, אבל מרציפן זו ההוכחה האמיתית לקיומו של אלוהים.

יוגורט: אה, ניחא, בסדר. לא נופלת מהכסא.

מסטיק: מישהו ניסה את האגס-סברס החדש? וואו!

תה: קפה, והמון. אם מתעקשים על תה, אז רויבוס-קרמל של סרמוני, או סתם נענע טריה.

מסעדה/בית קפה: "אומה" בריינס. מעולה, וגם "החגיגה של באבט" בירושלים.

בר: "מולי בלומס", אבל מתגעגעת לפאבים של אירלנד.

מועדון: איח.

מכון כושר: סטודיו סי עדיף.

סיגריות: האידיאל הוא וינסטון לייט, אבל בהיעדר כסף חיים עם תחליפים זולים.

חודש טוב שיהיה, לכל מי שלא סטודנט!