הלא הוא ג'ורג' טאבורי, מספר:

"המופע התיאטרלי הראשון שראיתי היה כשהייתי בערך בן שלוש. הלכתי עם אבא לקרקס. היו שם ליצנים, קוסמים, חיות, הכל היה מאוד יפה. ואז לוליינית אחת עמדה גבוה, על החבל, יפהפיה, מלכותית, לבושה בתלבושת מנצנצת. היא קדה לקהל, ובשנייה הבאה נפלה וצללה מטה. שכבה מרוסקת, מתה בתוך בריכה של דם. הייתי בהלם, אני זוכר שעשיתי במכנסיים. כולם הזדעזעו. למחרת הלכתי שוב. הייתי בטוח שזה מה שתיאטרון אמור להיות- לוליינית יפהפיה מתרסקת כל ערב אל מותה לשלולית של דם. זה נראה לי מדהים, יפהפה, מזעזע, מטלטל. אבל למחרת זה לא קרה, ואני התאכזבתי. כך תיאטרון נחרת לי בזכרון עד היום- כתערובת של יופי, התפעלות, אימה, זוועה וטרור."

עוד על טאבורי, במאי ומחזאי השואה הגרוטסקית- בהמשך. בינתיים, לינקים:

על טאבורי והסוגיה היהודית-

http://muse.jhu.edu/demo/theater/v029/29.2zipes.html

על טאבורי וברכט (ראיון)-

http://www.theaterderzeit.de/content/arbuech3b.php

אני ממש נהנית מהעניין הזה של הציטוטים, רק שתדעו. קבלו את מארק טווין (שציטוט אחד מכאן כבר כיכב פעם בבלוג, נראה מי זוכר)-

• "נניח שאתה אדיוט ונניח שאתה חבר קונגרס. אבל אני חוזר על עצמי"
• "חלק מהעורכים הם סופרים שנכשלו, אבל זה נכון גם לגבי רוב הסופרים"
• "הרדיקל ממציא את הרעיונות החדשים, ואילו השמרן מאמץ אותם כשהם מתיישנים"
• "אי אפשר לסמוך על העיניים כשהדמיון אינו בפוקוס"
• "אל תאמר שהעולם חייב לך משהו. העולם לא חייב לך כלום. הוא היה כאן קודם"
• "היה נפלא לגלות את אמריקה. היה יכול להיות עוד יותר נפלא אילו היו מפספסים אותה"
• "כשהייתי בן 14, אבא שלי היה כל כך בור וטיפש שלא יכולתי להימצא בקרבתו, אבל כשהגעתי לגיל 21, נדהמתי לגלות כמה הזקן למד בשבע שנים"
• "בדרך כלל לוקח יותר משלושה שבועות כדי להכין נאום מאולתר טוב"
• "מפרות קדושות עושים את ההמבורגרים הטובים ביותר"
• "הבגדים עושים את האדם. לאנשים עירומים יש מעט מאוד או אין בכלל השפעה על הקהילה"
• "לך לגן עדן בשביל האקלים, לגיהנום בשביל החברים"
• "כולם מדברים על מזג האוויר אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון"
• "מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע להשכלתי"