היום היה לנו טקס בבית ספר..
הוא היה מאוד מרגש כיתות ד' ו' עשו אותו אני ממש בכיתי זה היום יום מאוד עצוב לא רק אני בכיתי גם כמה חברות שלי..
ובהמשך היום היה ממש חרא כולם היו בדיכאון גמני הייתי היה שיעור של ממש שינוי היה שקט בכיתה אף אחד לא דיבר אף אחד לא הרים את הראש כולם עבדו והיו בשקט..
זה ממש לא היה מפתיע... כי מי שמטומטם שבאמצע יום השואה יתחיל לדבר לצחוק לעבוד להסתובב בכיתה..
אתם מבינים מה ההרגשה שמישהו בא דופק לך על הדלת ואומר:קחו את הדברים שלכם אתם עפים מפה... וצריך מהר להיות באטרף ורק לחשוב שעכשיו אולי זה הזמן היחיד שלי לנשום...
אומנם אתם לא מבינים מה ההרגשה של מי שבאמת חווה את זה אבל תתארו את זה תדמיינו את זה ותרגישו את זה..
לנו עשו היום כזו פעילות מה שאמרתי לכם שממש להיכנס אל הנשמה של אותם אנשים שלקחו אותם שרפו אותם הכו בהם למוות תדמיינו את זה..
אני מאוד מצטערת שאני ככה הלחצתי את זה אבל אני ממש הרגשתי את זה...
טוב אני חייבת לעוף לכדורסל אני ממש מצטערת מתי שאני יחזור אני ימשיך לעדכן יאאלה ביי ותעשו כבוד ליהודים זכרונם לברכה בשואה אל תחייכו היום לא שאני מחייבת אותכם ולא כאילו אפילו לא לחייך פשוט אם אתם רוצים לשמוח תחשבו על היום ואז תצחקו על מה שרציתם... אני לא מחייבת אבל תנסו..