אני לא מבינה את כל הקטע הזה...יום ראשון ניפרדנו.. החלטנו שזהו.. אי אפשר להיות חברים כשאבא שלי בעניינים..ואוקיי זה קשה לשנינו כי אנחנו אוהבים אחד את השני
כשהוא הלך הביתה יום ראשון אמרתי לו "מה אנחנו?" הוא אמר שהוא לא יכול להיות חבר שלי כשככה המצב בינינו, ז"א שאנחנו לא יכולים לראות אחד את השני הרבה ובמיוחד שאנחנו גרים רחוק אחד מהשני..
ועכשיו אחרי יום ראשון אנחנו עדיין ממשיכים להגיד אני אוהב אותך אני אוהבת אותך כאילו לא קרה כלום, ואני לא אומרת שזה מפריע לי.. אבל מה אני אמורה להבין מזה? שמה אנחנו נהיה עכשיו?
ידידים אנחנו לא יכולים להיות.. יזיזים בחיים לא.. וחברים גם לא כלכך... אז מה?! שתינו אוהבים אחד את השני ולא יכולים להיות ביחד.. מה עושים במצב כזה??!?
בקיצור אני חייבת עזרה, ותבינו שאני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי אני מוכנה למות בשבילווווו אבל מה אני צריכה לעשות? ואל תגידו לנתק את הקשר.. פשוט....לא יודעת זה ממוזרררר...
אני צריכה תשובות.. =/
בכל מיקרה..עידכון יומי ולא קשור...היום הלכתי עם החבר'ה לקניון גבעתיים.. היה ממש מצחיק.. לפחות עוד יום עבר בכייףףףף.. קצת להינות מהחופש הזהההההה!!!!
אשמח מאוד אם תגיבו ותקראו הכל...=)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
