אתמול בלילה התעוררתי. הייתי צמאה, אז מהר טיפסתי מעל בן זוגי האהוב (פףף, זה כזה ניסוח של זקנים. אבל אנחנו גם ככה זקנים והוא גם ככה בן זוגי האהוב) בניסיון לקחת את בקבוק המים שהיה מונח על השידה שלו. אחרי שעברתי מעליו בשלום והוא לא התעורר, גיליתי שכל המאמץ היה בשביל דאודורנט... אז אזרתי אומץ וקמתי מן המיטה אל המטבח לשתות מים. בדרך חזרה אל המיטה נזכרתי שבכלל חלמתי שאני בעבודה, ותהיתי לעצמי במחשבת-לילה עמוקה מדי למה לעזאזל המוח שלי לא בוחר לנוח בלילה וממשיך להשאיר אותי בעבודה. למה לא נופש? חופשה?

זהו.