סופסוף, נגמרה השנה הזאת!
כלכך הרבה דברים עברתי...אהבה, שנאה, מריבה, התפייסות...
אבל הכי חשוב, הבנתי מזה חבר אמיתי, ויותר מזה, הבנתי מי החברים שלי... למדתי כלכך הרבה על אנשים אחרים, על עצמי ועל החיים. היום הבנתי, שצריך להודות לה' על כל דבר, על זה שאנחנו בריאים, ומוקפים באנשים שאנחנו אוהבים...הבנתי, שצריך לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון, לנצל כל רגע ולא לחשוב על מה שיהיה בעתיד הרחוק...אז כן, עכשיו יהיה החופש הגדול, ואני באמת נהיית יותר שמחה מכל דקה שהוא מתקרב, אבל מצד שני, זה עכשיו חודשיים בלי לראות את החברים...לא נורא נסתדר...(:
טוב זהו...לפוסט הזה לא הייתה איזו פואנטה מסויימת...סתם, שפכתי מה שיצא...P:
עד פה להפעם,
"לא קלה היא, לא קלה דרכנו"
נעם.
עם הבנות של חיי 3> (למעלה)
ועם הבנים :) (למטה)
עוד חברים שאין לי תמונות איתם: יפתח, ליהי, נוישיק ועוד כל מיני שאין לי זמן לרשום כי אני חייבת לעוף P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
