BambaSEX^

סוף סוף פוסט שהוא לא קטע "מרגש" -.-
בכל מקרה. (:

ג'ולי באה לחיפה והלכנו לעיר הנוער ^^"

פגשתי אנשים.. והשלמתי עם עמית . |עמית3>| XD

אחר כך סתם ישבנו וזה...

ובאיזה 12 וחצי עפנו משם כי לא היה לנו מה לעשות .

ביום שלישי פגשנו את מורקי בגרנד,

ואחר כך כבר לא היה לנו כוח ליום השני למרות אביב גפן :/

אז נשארנו בבית. היה מצחיק D:

אתמול בצהרים אבא שלי אחי נועה וג'ולי זזנו לרכבת ,

אני וכל החמולה הלכנו ללונה פארק וג'ולי המשיכה לביתה .

בלונה פארק היה נחמד ... חוץ מכמות הפאקצות שעולה על כל חוק בעולם- היה נחמד .

חזרנו הביתה ב11 וחצי -.- , וזהו . \:

ולא מזמן חזרתי הביתה .. עם צמידים חדשים . |יש לי פטיש לזה >_>|

- - - - -

יום ראשון בבוקר אני נוסעת לאילת .

לשבוע, מיום א' עד יום ה'.. ולא יהיה עידכון.

גם אחר כך בשישי-שבת-ראשון לא בטוח שיהיה..

כי זה כבר שלושה הימיים האחרונים של החופש ויש מלא דברים לעשות.

- - - - -

העידכון הזה משעמם וחסר פואנטה .

אבל ..... לא היה לי מה לכתוב והפוסט הקודם עיצבן אותי .

פתאום אני מבינה .. מה היתה הטעות שלי - ושלך .

הכל היה כ"כ בסדר , עד שפשוט לא קיבלו את זה ,

אני ואחר כך את .. והכל התפרק בגלל .. שלא תמכנו אחת בשניה.

לא תמכנו באהבה אחת של השניה.. הרסנו זו לזו בערות מטופשת,

התרחקנו בגלל זה . וחברה, חברה אמיתי וטובה ..

לא מתנהגת ככה. שתינו פישלנו , אחת אחרי השניה .

כי חברה טובה , כשאת מספרת לה שאת אוהבת מישהו?
היא תעמוד לצידך שתבכי אליו.
היא תחייך איתך כתחפרי עליו - כי היא יודעת שהוא עושה לך טוב .
והיא תמיד .. תמיד תגיד לך את האמת , בקשר לקשר שלך ושל אותו אחד .
חברה טובה .. תתמוך בך , גם עם את משתנה .. בגללו.

ואנחנו ? אנחנו פישלנו בשלב האחרון ..

אני השתנתי, את השתנת ..

ואף אחת מאיתנו , לא קבלה את השניה .. עם השינוי שלה .

למרות ! שבפנים ? היא בידיוק אותה האחת .

אני יודעת שאת קוראת פה... אבל לא בגלל זה זה נכתב .

זה נכתב בישבילי, כי אני ? כבר לא מתעסקת עם הריבים האלה ..

ולהבין למה הם קרו .. זה השג ענק עבורי .

אני באמת מבטיחה שזה לא יקרה יותר.

הפסדתי, גם אותך, וגם אותו. באותה השנה.

והאושר?

הוא יחכה לי מעבר לפינה?

כשהיה מכונה לקרחת אותו על כתפי, הוא יבוא עלי?

או מה יקרה.. אם אוותר באמצע,

ואומר "לך. לך ודיי" כי הכל נמאס עלי.

כל חיוך צבוע, כל מילה חסרת משעמות, כל איש ואיש שמעיק עלי, כל שיר המתאר הרגשה,

כל צחוק, כל פתגם, כל שטות שאומרת הרבה כלכך.

נמאס לי מעצמי. כ"כ.

אני חייה באשליה שהכל יעבור, שמחר בבוקר אני אקום.. וזה לא אהיה שם יותר.

המטרה הזו, המחשבה הזו, הסיוט הזה. הכל, דומם כ"כ.

לא יאמן עד כמה אנשים פה מכירים אותי טוב כלכך.

אנשים.. ש, רק מסיפורים שלי, מלהיות איתי, מבינים עלי כלכך הרבה.

אני מתגעגעת. לתקופה בה כל מבט, חיוך, חיבוק ומילה טובה..

היו מחממים לי את הלב.

אני מתגעגעת, לימיים בהם לא הייתי מודעת לעצמי.

הבועה.. הבועה הזו. והפיצוץ שלה, הרסו לי הכל.

ואני עדיין, עדיין מתגעגעת עליהם כ"כ. לשתיהם.

מי שיבין, יבין. מי שלא, כנראה שהוא לא צריך.