לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אל תסתכלי בכוכבים- עם האור יעלמו


חייה, הגיגיה, מחשבותיה, שיריה, זיבולי שיכלה ועוד כינויי שייכות לשמות עצם בנקבה גוף שלישי שמתייחסים לשירה הדס-נקר.

Avatarכינוי:  שירה הדס-נקר

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

שקט, מצלמים!


במוצא"ש דאשתקד עשיתי טעות נוראית ויצאתי לצילומי וידאו בקניון מלחה שבירושלים.

למה טעות נוראית? ובכן אני אסביר לכם, הצלמים המתחילים חוק בסיסי אחד: אם יש משהו אחד שיכול להרוס לכם את הצילומים, יותר מתאורה, יותר מרעש, יותר משחקנים או צלם גרוע- זה אנשים וליתר דיוק ישראלים.

 

אז איך הכל התחיל? יצאנו אני (בימאית, מפיקה, עורכת, תסריטאית, דמות ראשית ונערת אביזרים לעת מצוא) והצוות הנאמן שלי לצלם מערכון במטרה שהוא ישודר בתוכנית הסופר-דופר-מצליחה "23 דקות" שבה אני משתתפת.

הצוות כלל את טוהר ג'יקובסון  שתיפקד כצלם, שחקן ובן-אדם קר רוח, את אמנון פלד על תקן השחקן, יוצר הפאנצ'ים החתיך והמוכן לקרב ואת שלומית נקר שבעיקר נתנה תמיכה מוראלית וצילמה בסגנון מחפיר.

ההנחיות שקיבלנו מהתוכנית היו די פשוטות: תשלחו משהו אקטואלי, מצחיק ואנחנו נשדר אותו.

 

את הצילומים פתחנו בסצנת נפילה שבה אני מתעלפת פריסטייל על רצפת הקניון, מאחר וזאת הייתה הסצנה הראשונה היא דרשה כמה וכמה צילומים ומאחר ובכל זאת מדובר במקום ציבורי התכנס קהל די גדול ומבוהל בכל פעם שנפלתי בדרמטיות כובשת לב ולאחר-מכן כשקמתי בצחוק אדיר.

הסצנה הבאה הייתה מורכבת עוד יותר ובה טוהר התחפש לשד משחת (באופן מאוד מאוד משכנע שגרם ללא מעט בהלה בקרב פרחות הסביבה) וחבט בראשי בעזרת נבוט.

 

זה היה השלב שבו הכל התחיל להסתבך: אותן פרחות, פנינות-חול, בנות שהן לא בדיוק הכפית הכי חדה במגירה החליטו של איקום ולא יהיה דבר כזה בקניון שלהן, חטפו את הנבוט מערימת האיבזרים שלנו ופשוט זרקו אותו לקומה התחתונה.

אני כמובן מיד רצתי להביא אותו לפני שעובר אורח תמים יחליט להחרים אותו לעצומו ואז קרה דבר עוד יותר גרוע:

שלומית צעקה לי שעדיף להוריד את הסט למטה ואני צעקתי לה בחזרה שתזרוק את הבלונים לקומה שמלמטה, אחותי היפה זרקה כמובן את הבלונים ואותן בנות: אולי מתוך רצון לעזור ואולי מתוך מחסור בתאי מוח החליטו שגם הן רוצות לזרוק וזרקו את התיק שלי.

 

התיק שהכיל בתוכו פלאפון, בקבוק זכוכית מלא בבושם ומצלמה בשווי של 1800 שקלים.

כמובן שמצלמות רגילות לא בנויות לנפילה של קומה והמצלמה התפרקה לגורמים מה שהוביל למרדף מהיר אחרי אותן בנות ברחבי הקניון, המרדף הסתיים כמובן בביטחון שם מצאו כמה חברות שלהן, קיבלנו את המספר של אותה בחורה שכנראה החמצן הזיק לה למוח ועצה מהביטחון: ללכת להגיש נגדה תלונה במרחב מוריה של המשטרה (מחלקה שעוסקת בבני-נוער)

 

לא הגשתי עד כה תלונה ואני גם לא מתכוונת להגיש: אומנם אותה בחורה נהגה ברשעות אם לא בטמטום מוחלט אבל זאת לא אשמתה שאלוהים פשוט חנן אותה בפחות שכל משיש לאנשים רגילים, אולי זאת בכלל הייתה טעות והיא התכוונה לטובה.

אני חושבת שבגיל הזה אנשים עושים טעויות וזה לא פיר כלפיה לפתוח לה תיק פלילי במשטרה על דבר כזה.

 

את המשך הצילומים כבר עשינו בבית שלי ורק בגלל שטוהר הסכים ברוב טובו (כן אני מעריצה אותו כעת) להשאיל לנו את המצלמה שלו להמשך הצילומים.

הסטים היו על המיטה של שלומית ובסלון (שם ההורים התחילו איתי שיחה על הדבורים והציפורים והעירו הערות על כישורי הצעת הנישואין של אמנון)

 

היה סופר-כיף:] יותר אני לא אצלם בקניון, בביחוד כי כבר אין לי מצלמה....

אתם מוזמנים לראות את הקטע ולהגיב, כמו כן אתם מוזמנים למצוא לנו שאלות ונושאים לסרטונים הבאים

תהנו:]

נכתב על ידי שירה הדס-נקר , 28/12/2010 20:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של shahar snufkin ב-31/12/2010 01:34



38,679
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , דת , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשירה הדס-נקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שירה הדס-נקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)