לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אל תסתכלי בכוכבים- עם האור יעלמו


חייה, הגיגיה, מחשבותיה, שיריה, זיבולי שיכלה ועוד כינויי שייכות לשמות עצם בנקבה גוף שלישי שמתייחסים לשירה הדס-נקר.

Avatarכינוי:  שירה הדס-נקר

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2011

השבתות הרומנטיות של שירה


לפעמים יש את השבתות האלה שאני בבית, אין לי אורחים אני גם לא הולכת לשום מקום, רק שוכבת על הספה בסלון בפיג'מה ומסתכלת על השמים הכחולים העננים והכלבה שלי ששוכבת בחוץ

יש משהו נפלא בשבתות האלה, בלשמוע את האחים מכסחים אחד את השני תוך מריבות על הלגו, בלהתכסח איתם קצת בעצמי, בלזכות לתשומת לב מאמא ששוב צורחת שנפסיק לריב.

בשבת כזאת של בית הזמן נמדד בעמודים, בשבת ארוכה במיוחד אני קוראת את כל הארי פוטר, בשבתות קצרות קוראים עוד פעם פרק אחד מתוך אשתו של הנוסע בזמן, בשבתות פעלתניות אני קוראת את הארץ טיים-אאוט וידיעות אחרונות, הכי כיפיות הן השבתות של שני עיתונים ומעלה.

 

כל הספרים האלה גורמים לי לחשוב מחשבות רומנטיות, אלו תמיד מחשבות רומנטיות.

כל השבתות האלה גורמות לי תמיד לחשוב על העתיד שלי, ככה שמדי שבועיים שלושה לערך אני מחליטה לשנות את הייעוד או את דרך ההתנהלות שלי מקצה לקצה.

 

אז אני מתחילה לדאוג: למה הקריירה העיתונאית שלי לא מתקדמת? למה כל החברים שלי כותבים במקום מסודר ורק אני מתכננת רעיונות לכתבות תחקיר וכותבת עוד ועוד פתקים בלוח ה"לעשות" שלי? למה אני לא משתתפת בשום פרוייקט יוקרתי לתלמידים מצטיינים? למה אני לא תלמידה מצטיינת? למה אני נכשלת במה שאני כבר משתתפת בו? מלמה אני מרגישה כל-כך קטנה כשבעצם יש לי הישגים משמעותיים עד כה?

 

הכי חשוב: למה אני מרגישה צורך לשנות את הרליישנשיפ-סטטוס שלי בכל חמש דקות? למה כשאני ביחד אני מרגישה לבד? למה כשאני לבד אני מרגישה לבד ורוצה להיות ביחד? מה קורה עם העולם הזה שסביבי?

 

האמת היא שהשאלות האלה הן חסרות טעם ולא מובילות לשום מקום, כי בדר"כ אני מקבלת החלטות משמעותיות כמו לאסוף 4 אייטמים ולשלוח אותם לזמן ירושלים כבר במוצא"ש, או ללמוד את כל השמות של הרמטכלי"ם ואת מפת ארץ ישראל או לפחות להתחיל להשקיע בפרוייקטים הלא כל-כך משמעותיים שאני כבר נמצאת בהם.

 

ובמוצאי שבת אנחנו עושים הבדלה ואני יושבת לראות עוד פרק של האוס, מדברת עם כמה אנשים בפייסבוק, תופרת קצת, מנגנת קצת וחושבת לעצמי שכל מה שבא בשבת הוא נכון, אלא שביומיום אני עצלנית ואין לי כוח לעשות אותו.

 

בשבתות הרומנטיות האלה השמש עושה צעדים בטוחים לאט לאט בשמיים, כמובן ש ני לא רואה אותם כי השמיים מעוננים מאוד. 

בשבתות הרומנטיות האלה הכי מתאים לי לקחת גיטרה ולשבת על הים, לא שזה יקרה כי אני גרה בירושלים, כי שבת, כי בגשם עדיף לא לשבת עם גיטרה על הים, כי אני לא יכולה לשבת על המים בלי ליפול, כי אני לא ישו.

בשבתות הרומנטיות האלה יש לי את הרעיונות לסיפורים הכי טובים, לשירים הכי טובים, לפוסטים הכי טובים, ובסוף השבתות הרומנטיות האלה אני שוכחת אותם.

 

הנה עברה לה עוד שבת רומנטית, יום אחד אני אהיה מבוגרת ויהיה לי בית משלי לעשות בו שבתות, אבל לאף בית לא יהיה חלון גדול כמו שיש לבית שלי, חלון שאותו צריך לנקות ביסודיות בכל יום שישי, חלון שדרכו רואים את הדברים הכי טובים בעולם, החלון שדרכו אלוהים מביא אליי רוחות טובות, ושבתות רומנטיות.

נכתב על ידי שירה הדס-נקר , 5/2/2011 21:24  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלון ב-14/2/2011 16:19



38,679
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , דת , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשירה הדס-נקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שירה הדס-נקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)