אתה יודע
בסך הכל זה מזל גדול שזה נגמר ככה.
וזה מזל שזה לא נפתר בצורה אחרת
כי, מי צריך את זה בכלל.
זה כאב ראש.
והסיפורים המטומטמים האלה, זה משהו שקורה רק באגדות.
התבגרתי, אסור לי כבר להאמין בדברים כאלה.
וזה באמת לא רלוונטי יותר.
זה לא.
אז למה אני עדיין בוכה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
