ואו, לא להאמין כי בסופו של דבר..לאחר כל כך הרבה זמן, חזרתי. :)
אני כבר לא זוכרת איך זה בלוג סיפורים. הפעם האחרונה שעדכנתי פה הייתה לפני שנתיים.
חזרתי עם עונה חדשה, שמתבססת על העונה הקודמת אבל כל הקוראים החדשים יכולים להתחיל לקרוא מהעונה הזאת והם יבינו בלי בעיה.
אז, אני מקווה שתהנו וספרו לי אם אהבתם.
התחלה חדשה 2 =פרק 1=
"היי, מה שלומך ? " הופיעה בתחילת המטבח
"הכל טוב, תודה.."
"הבאתי שני ספרים חדשים, סיימתי לקרוא אותם..והם ממש יפים, חשבתי שהיא תאהב אותם"
"אני בטוחה שהיא תאהב, היא למעלה" חיוך קל עלה על פניה.
היא חייכה גם ועלתה במדרגות הצרות.
היא דרכה במסדרון הרחב, מתבוננת בתמונות שראתה כל כך הרבה פעמים.
היא ניגשה לדלת המוכרת, ונקשה פעמיים.
קולה הדק נשמע "כן ? "
היא ידעה שזה סימן שהיא יכולה להיכנס
היא פתחה את הדלת בעדינות והציצה פנימה "היי" חייכה, ראתה אותה מסתכלת עליה.
"מה את עושה פה ? " תהתה "אנחנו לא נפגשות מחר..? "
"אנחנו נפגשות גם מחר, " חייכה "אבל בדיוק סיימתי ספר מדהים..ורציתי להביא לך אותו, שתקראי" היא ניגשה אליה ופתחה את התיק גב והוציאה מתוכו שני ספרים.
"אמרת רק ספר אחד.." הופתעה
"את לא זוכרת שהיית אצלי אמרת שהספר הזה נראה מעניין בגלל התקציר..? אמרתי לך שאני אסיים אותו אני ייתן לך"
"רגע, זה "הרוח שלקחה הכל" ? " פערה פה
"יאפ," חייכה "סיימתי אותו לפני שבוע..ואז התחלתי לקרוא את הספר הזה ומרוב שהוא היה מרתק סיימתי אותו בשבוע ! את קולטת ?" צחקה
"חח, אני קולטת.." חייכה "איך קוראים לו ? "
"לספר השני קוראים "התחלה חדשה" ו..אני חושבת..שאת צריכה..לקרוא אותו"
היא הגישה לה אותו, היא תפסה אותו בשני ידיה ודפדפה בו קלות.
"נעה.. זה ספר ארוך.." היא הביטה בה "איך סיימת אותו בשבוע ?"
"אני חושבת שאת אפילו תסיימי אותו ביומיים" קרצה והתיישבה על המיטה הגדולה.
"למה את חושבת כך ? " תהתה
"אויש עמית, את תולעת ספרים.." גיחכה
"לא אני לא" צחקה
"אמא שלך אמרה לי שאת כן, ואני יודעת שאת כן..הרי..כאילו..כל מה שעשית בשנה האחרונה זה היה לקרוא ספרים בהפסקות..לא ?"
"ולדבר איתך" הוסיפה.
"אני לא נחשבת.." קרצה
"את כן..איך הייתי יכולה להשתקם בבית הספר הזה..? "
"עמית, אני לא רוצה שניכנס לזה..טוב ? "
"איך שתרצי" עמית הניעה את הכיסא והתקדמה לעבר המחשב "אני לא מאמינה ששנה כמעט עברה..כל כיתה ח' חלפה על פניי.."
"לא מתוקה, את חלפת יחד איתה" נעה קמה והניחה את ידיה על כתפיה של עמית "מוזר שאני מכירה אותך פחות משנה..אבל אני יודעת עלייך דברים שאף אחד אחר לא.."
"כן, בהחלט מוזר..יש ביום רביעי מבחן..נכון ? "
"במה ? " נעה הופתעה
"במתמטיקה..את יודעת..הוא חלק חשוב בציון הסופי בתעודה.."
"מה ?! אוי, שיט..נזכרתי ! אני לא מאמינה שלא למדתי עד היום..למה לא הזכרת לי ?"
"את אמרת לי שלא לדבר איתך אף פעם על מבחנים.." פערה פה
"טוב, אני..אני..אני טסה הביתה, אני חייבת להתחיל ללמוד..זה עוד יומיים ! טוב עמית..אנחנו נדבר..ו..תקראי את הספרים..ביי !" היא נשקה לה בלחי ורצה מחוץ לדלת.
עמית לא הבינה דבר ממה שהלך הרגע.
______________________________
___________________________________________________
"עוד 3 שבועות הנשף..אתה בא איתי, נכון ? "
"נראה לך ? איתך ? שאני יופיע שוב בבית ספר אחרי מה שעשיתי ? "
"אני סבלתי את השכבה שלך ובאתי איתך לנשף שלך..אתה תעשה לי עכשיו סצנות ?"
"עבר שנה ומשהו מהנשף שלי..את לא יכולה להתחשבן איתי על זה !"
"שנה ומשהו ואתה עדיין ילד קטן ! ירין, מתי תתבגר ? "
"אל תתחילי איתי, טוב ? "
"לא רוצה, אני בכוונה יתחיל איתך " חייכה והניחה את ראשה על ביטנו.
"הא..אני שומע פה התנגדות לי ? " היה על פניו חיוך זדוני
"כן" השתתפה במשחק
"את יודעת שאסור להתנגד לי !"
"אה..כן ? מה כבר יקרה לי ? "
"עלמתי, אם את מתנגדת למלך ירין את מחויבת לבצע דבר מה.."
"כן ? איזה מין דבר ?"
"עונש, מיטל, את מקבלת עונש" נכנס לתפקיד חזק
"איזה מין עונש ?" קרצה
"עלייך..." הוא קם ומיטל נבהלה.
הוא הביט בעיניה עמוק "עלייך..." חזר על מילתו, גם היא הביטה עמוק בתוך עיניו.
"אולי פשוט תסתום ? " צחקה וקפצה עליו בחיבוק סוער
"מיטל ! יראו אותנו ! הזקנים בספסל מביטים בנו !" הוא ניסה להשתחרר ממנה
"ממתי אכפת לך שאחרים רואים אותנו ..? "
"ממתי שנכנסו לפארק הזה.."
"ו..? כולה פארק"
"כן, פארק של זקנים...זה לא סתם פארק"
"אה..אז אני זקנה ?"
"חס וחלילה..נראה לך שהייתי איתך אם היית זקנה ? "
"יואו, חצוף !" נתנה לו מכה קטנה בכתף
"חחחח, גם אם היית גוססת לי מול העיניים..בת 100, הייתי אוהב אותך.." הוא נישק אותה נשיקה קלה על השפתיים.
"וואלה ? " חייכה תוך כדי הנשיקה
"וואלה" הוא תפס במותניה וחייך, הוא הביט עמוק בתוך עינייה..וקירב את שפתיו שנית לשפתיה..ונישק אותה.
_________________________________________________________________________________
"לא, אני פשוט לא מבינה איך זה יכול להיות !" ליאן התפרצה פתאום
"מה ? מה מה ? מה קרה ? " נבהלה שלי
"עידו, הוא פשוט סגר סופית את הבסטה" אמרה את זה בצליל איום
"אתם לא ביחד כבר ?!"
"אני מסבירה לך שלא! נכון ? " ליאן העיפה עליה כרית בעצבנות
"למה ? זרקת אותו ? "
"אויש, פוסטמה..הוא סימס לי הרגע ! 'אמרתי לך שזה כבר נגמר..וחבל לי שאת עדיין ככה..אבל הכי טוב ככה לשנינו' " היא לקחה אוויר
שלי:"או..הוא נפרד ממך ? " חייכה בניסיון לקלוט מה הולך
ליאן:"כן, ממזמן נפרדנו..שכחת לירז ? "
שלי:"זה לא היה כל כך ממזמן..לפני שבוע"
ליאן:"שבוע זה ממזמן.." גיחכה
שלי:"אז..אם שבוע זה ממזמן..למה הוא שלח לך את הSMS הזה רק עכשיו ?"
ליאן:"כי ניסיתי לחזור אליו..תגידי..נמחק לך הזיכרון או משהו ? כל השבוע דיברנו על זה !"
שלי:"אני פשוט מנסה לקלוט למה הוא שלח רק עכשיו את הSMS הזה "
ליאן:"אבל הסברתי לך כוסאמק"
שלי:"כן, כנראה נמחק לי הזיכרון מאז שזרקת עליי את הכרית " התעצבנה
ליאן:"אויש, עצבנת אותי..אבל..היינו ביחד 7 חודשים ! איך הוא מסיים את זה ככה ?"
שלי:"אולי כי נגמר לו ממך או משהו.."
ליאן:"יודעת מה ? " היא הסתובבה אליה עם פרצוף רותח "פשוט תסתמי, אוקיי ? לשתוק זה יפה..את רוצה להיות יפה ? תשתקי"
שלי:"אבל..אני גם ככה יפה.." תהתה
ליאן גלגלה עיניים.
______________________________________________________________________________
עמית התחברה לאייסיקיו ומיד שינתה את האוואי שלה.
====
פה :)
יום רביעי מבחן, בהצלחה.
====
בשנייה שסיימה לכתוב את האוואי קיבלה הודעה מחברה וותיקה.
~*~
שירז: מית-מית ? [:
עמית: שירזזז [:
מה נשמע ?
שירז: הכל כרגיל, את יודעת..חח מתגעגעים אלייך.[:
עמית: אני בטוחה שתסתדרו [;
שירז: חחח אוי, אני חייבת לספר לך !
עמית: מקשיבה..
שירז: כנראה שנה הבאה מצטרף לבית ספר תלמיד חדש..אמרו לי שהוא מה זה חתיך..וזה אחלה התחלה [;
עמית: חח תודה שאת מספרת לי את זה..אצלי כולם מכוערים
שירז: לא נכון, את סיפרת לי על חמוד אחד..עידו הזה...הוא גם מכוער ?
עמית: הוא לא מכוער אבל..הוא לא בקטע שלי ואני בטח שלא אהיה בקטע שלו..הוא שנה מעליי והוא עם מישהי אחרת.
שירז: תפסיקי, תאמיני לי שעדיף את הבית ספר שלך..הוא טחון בכסף, הוא לא פומבי כמו שלי. XD
עמית: שלי ? שירז..אני גם הייתי בו שנה שעברה.. ><
שירז: אני יודעת..אבל את כבר לא בו. למזלך.
עמית: למזלי ? חח שירז אני אהבתי את הבית ספר הזה..ואני עכשיו מפספסת חתיך אלוהי .. מה קשור טחון בכסף ? ><
שירז: אה ? לא הבנתי.. חחח
עמית: חח..לא ציפיתי שתביני..טוב..ספרי לי ככה..איך בינתיים הכל..לא דיברנו שבועיים !
שירז: את יודעת, אמרתי לך..הכל כרגיל.. ונדב ואני ידידים עכשיו ממש טובים חח כמו פעם כזה, שהיינו שלישיה כזאת..זוכרת ?
עמית: מה ? בכיתה ו' ? איך אני אשכח ? חח רק עכשיו אתם צמד, לא איתי.
שירז: חח את איתו בקשר ?
עמית: הוא מידי פעם בא לבקר, הוא ודור..מה שמזכיר שאמרת שתבואי ולא באת
שירז: אולי תבואי אליי כמו פעם ? נו..בואי...כל השנה הזאת רק באתי אלייך וגם שבאתי אלייך זה היה לעיתים רחוקות
עמית: אני לא יוצאת. אמרתי לך.
שירז: הא..נכון..אוקי..אני יבוא אלייך בהזדמנות..אה ותמר החליטה להשתגע לגמרי..
עמית: מז"א ? O:
שירז: היא החליטה שהיא הולכת לגור אצל ירדן או משהו חח, הם מה זה ביחד עכשיו.
עמית: לגור אצלו ? חחח הוא גר בפתח תקווה !
שירז: אז מה..? היא גם גרה בפתח תקווה אם שכחת..אה..ואם כבר מדברים עליו..גם איתו את בקשר ?
עמית: הקשר התנתק. גם שלי ושל תום, יש לתום חברה עכשיו או משהו..ספיר, היא הייתה אחת הבנות בחבורה הזאת שלו..היא ממש מתוקה.. ואני שמחה שהוא עבר הלאה.
שירז: ומה איתך ? את עברת הלאה ? סופית ?
עמית: אני סיימתי את החלק שלי בכיתה ז', בתקופה ההיא. עוד מעט חופש גדול..יהיה כיף.
שירז: איזה כיף לשמוע את עמית אומרת שיהיה כיף ! ממזמן לא היית אופטימית כלכך. חח
עמית: אויש, שירז..תסתמי. תמר ודורין עדיין בצמד ?
שירז: יותר מתמיד חח
עמית: נחמד..לא השתנה כל כך..
שירז: חח, לא השתנה בכלל. פשוט רק את הלכת לבית ספר פרטי או משהו מזדיין
עמית: זה כל כך לא ככה, אבל..תראי את זה איך שאת רוצה.
שירז: זה כן ככה, ותפסיקי. אנשים נשארו אותם אנשים. תנסי פשוט לשמור איתם על קשר..
עמית: יש פה אנשים חדשים וטוב לי איתם כי הם מבינים אותי יותר מאשר אתם..
שירז: למה את מתכוונת ?
עמית: אני לא יפתח את זה פה וגם לא עכשיו, הם מבינים אותי כי חלק מאיתם במצב שלי..ו..זהו. אני בקשר איתך, ועם מעיין..ולפעמים עם דור ונדב..וזה מספיק לי.
שירז: לכולם חבל שהלכת והם היו עושים הכל בשביל להחזיר אותך לפה, לחבורה הזאת.
עמית: גם אני הייתי עושה הכל בשביל לחזור לפעם, אז הייתי מתקנת את השטות הנוראה שעשיתי, אבל אלא החיים..ואני בקשר לפחות עם חלק..וזה טוב.
שירז: זה בהחלט טוב. יאללה עמית אני הלכתי להיות עם קייט, אוהבת אותך 3>
עמית: חח תהני, התגעגעתי לקטנטונת הזאת..גם לי בא אחות קטנה XD
שירז: חח בואי מתי שתרצי [; 33>
~*~
עמית יצאה מהחלון ההודעה.
היא לא הבינה למה פתאום מציף אותה געגוע אחרי שנה של חוסר געגועים.
היא כבר עברה הלאה ממזמן והשאירה את העבר שלה מאחוריה, היא התרגלה להיות היא, היא החדשה.
היא על הכיסא גלגלים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
noni (: