Never really said too much
Afraid it wouldn't be enough
Just try to keep my spirits up
When there's no point in grieving
Doesn't matter anyway
Words could never make me stay
Words will never take my place
When you know I'm leaving

Try to leave a light on when I'm gone
Something I rely on to get home
One I can feel at night
A naked light, a fire to keep me warm
Try to leave a light on when I'm gone
Even in the daylight, shine on
And when it's late at night you can look inside
You won't feel so alone

You know we've been down that road
What seems a thousand times before
My back to a closing door and my eyes to the seasons
That roll out underneath my heels
And you don't know how bad it feels
To leave the only one that I have ever believed in

Try to leave a light on when I'm gone
Something I rely on to get home
One I can feel at night
A naked light, a fire to keep me warm
Try to leave a light on when I'm gone
Even in the daylight, shine on
And when it's late at night you can look inside
You won't feel so alone

Sometimes it feels like we've run out of luck
When the signal keeps on breaking up
When the wires cross in my brain
You'll start my heart again
When I come along

Try to leave a light on when I'm gone
Something I rely on to get home
One I can feel at night
A naked light, a fire to keep me warm
Try to leave a light on when I'm gone
Even in the daylight, shine on
And when it's late at night you can look inside
You won't feel so alone

וואו עבר הרבה זמן מאז שעדכנתי בפעם האחרונה.

מאז קראו הרבה דברים, אבל עד עכשיו הכל היה טוב =]

אבל אין לי כוח לכתוב כל מה שקרה, אז נקצר ונסיים.

מזל טוב לאנדריי (יש לו יום הולדת היום -18-),

למחנך הסקסי שלנו היה יום הולדת אתמול וביום חמישי עשינו לו מסיבה בכיתה, היה נחמד וטעים :P

היום חוזרים לכפר :( לשבועיים, מתי יהיה חופש, מתי?!

אני מקנא בילדים האלו שיכולים להרשות לעצמם להבריז כל יום ולעשות מה שבראש שלהם..

אם לא הייתי בפנימייה ולא היה סיכוי מאוד גדול שיתפסו אותי ויגררו אותי בחזרה,

אז כנראה גם אני הייתי מבריזה. והרבה. במיוחד ממתמטיקה =]

אבל מצד אחר זה טוב, שבפנימייה יש מסגרת (שאין לאן לברוח ממנה),

שמחזיקה אותי. ללמוד זה לא כיף, אבל צריך.

טוב כנראה שאסתלק לי לאכול כמה פחזניות טעימות שמאמא הכינה.

(אני אנסה להגניב כמה מהבית לפנימייה)

עד הפעם הבאה שאין לי מושג מתי היא תהיה

[= Smile 4ever & ever =]