חייכתי חיוך ענקי...

לא ידעתי על מי לקפוץ ראשון!..

כל כך שמחתי :)

שרון:"נו את רוצה לזוז או לא?"

אני:"יאללה"

הלכתי כמה קילומטרים...

זו נראה לי ההליכה הכי ארוכה שהלכתי בחיים שלי.

והגענו לתחנת האוטובוס.

ערן:"וואי אני ממש מתגעגע לאוטו המג'וקמק שלי ולבית שלי"

שירן:"מה כבר עכשיו? לא עלינו עוד על אוטובוס... אתה תמיד יכול להיתחרט" וקרצה לו עין

צחקתי ...

ערן:"אני מקווה שנעלתי... הכנסו את הכל לקרוון?"

שירן:"כן... אני זוכרת... גם את הספות שהיו בחוץ"

ערן:"שנגיע לעיר תזכירי לי לקנות סיגריות טוב?"

שירן:"סבבה"

הגיע האוטובוס..

עלינו ..

ושהגענו לטבריה כל החבר'ה הלכו הביתה..

נישארנו אני שירן וערן...

אני:"חשבתי שכולם יבואו"

שירן:"גמני"

ערן:"עזבו אותכם.. יותר טוב ככה לא?"

אני:"נראה לי"

קפצו אליי הביתה... לקחנו כסף .. כמובן ממה שנישאר אצלי וקצת מהכספת של אמא שלי...

גם שירן הלכה לקחה כסף וסיפרה להורים שלה את כל המקרה.

ואז הלכנו לתחנה המרכזית של טבריה ולקחנו אוטובוס לתל אביב לשדה התעופה.

שהגענו לשדה התעופה קנינו כרטיסים לטיסה של גרמניה..

היה לנו כמעט 5 שעות עד שהטיסה יוצאת..

בנתיים נכנסנו לדיוטיפרי... קנינו סיגריות לערן כי בסוף שירן לא הזכירה לו בטבריה , ישבנו בספסלים בחוץ , עשינו טיולים בשדה התעופה עד שה5 שעות עברו.

עלינו למטוס... בקושי והיו לנו 3 מזוודות .. ישבנו במטוס והמטוס עוד לא עלה לשמיים וערן נירדם.

השעה הייתה 7 בערב , המטוס עלה לשמיים ואני ושירן נהלנו איזה שיחת נפש קטנה..

סיפרתי לה על החיים שלי והיא סיפרה לי..

היא אמרה לי ששם בגרמניה ספורט הסוסים מאוד פופולרי ומאוד טוב... היא אמרה שאם נשאר (ואנחנו לא נישאר) היא תרצה לראות איזה ספורטאי של סוסים שהיא אוהבת.. אמרתי לה שאין לי בעיה איך שהיא רוצה ... ואז גם אני וגם שירן נרדמנו.

איך שנחתנו וירדנו מהמטוס ראינו שזה עולם אחר לגמרי.

הבתים היו ארמונות וגרמניה פשוט מדהימה..

כרכראות סוסים עוברים ברחובות ושירן פשוט היתלהבה...

נחלים עוברים ברחובות והגשרים והחומות שם פשוט לוקחים לך את המילים מהפה...

הייתי בהלם...

גרמנייה כל כך ענקית..

איפה אני ימצא את אמא שלי , ממש הרגשתי כמו מרקו.

בשדה התעופה היו טלפונים ציבוריים... וחייגתי לאמא שלי לפלאפון..

אחרי שתיי ציפצופים של המתנה בטלפון היא ענתה לי..

אמא:"הלו?" בקול צרוד וחלש

אני:"אמא?"

אמא:"נטלי שלי? מה שלומך יפה שלי? אני לא יכולה לדבר הרבה.."

אני:"איפה את אמא איפה את???"

אמא:"אבא גרר אותי לגרמניה בלי רצוני...אני מבטיחה שאני יחזור תשמרי על עצמך"

הייתי דיי שמחה לפחות ידעתי שהיא כאן בגרמניה

אני:" אמא אמא אני גם בגרמניה! איפה את באיזה רחוב באיזה בית.. אני יבוא להציל אותך"

אמא:"אני לא יכולה להגיד לך... הוא יהרוג אותך עם תבואי... אל תבואי לכאן תחזרי הביתה"

אני:"אני לא יעזוב אותך בחיים אמא"

אמא:"אני אוהבת אותך אני חייבת לנתק"

לא הספקתי אפילו להגיד לה כמה שאני אוהבת אותה אבל השיחה נותקה.. הבנתי ישר שאבא שלי חזר הביתה.. אני חייבת להגיע אלייה כמה שיותר מהר... מה אני יעשה.. איך אני ימצא אותה? הוא יהרוג אותה לפני שאני עוד יגיע אלייה...

גרמניה כל כך גדולה והמנייאק הזה מסוגל להעביר אותה למדינה אחרת עם הוא ידע שאני כאן.. מה אני עושה???

המשך יבוא...