זה נראה לי העבודה שאני אוהבת , ילדים...

כעבור 4 חודשים...

צילצל הטלפון ב2 בצהוריים בזמן שאני עם הילדים בגן הילדים שבמלון...זאת הייתה יעל..

אני:"הלו?"

יעל:" הפי בורסדי טו יו הפי בורסדי טו יו הפי בורסדי טלי טלי הפי בורסדי טו יו.."

אני:"יפה שאת זוכרת את היום הולדת שלי"

יעל:"איזה להיות בת 17?"

אני:"נחמד.. אין הרבה הבדל"

יעל:"נו איזה חודש את?"

אני:"עוד שבוע 5..."

יעל:"מה זה אומר? שאת יכולה לדעת עם זה בן או בת.."

אני:"אני עובדת.. וואי כמה זמן לא דיברתי איתך"

יעל:"מה מי איך איפה ?"

אני:"אני עובדת במלון טופז במחלקת ילדים.. יש לי חדר במלון משלי ואוכל חופשי... כבר צברתי מספיק כסף לדירה משלי אבל אני חוסכת עוד.. מה אכפת לי בתנאים האלו.."

יעל:"וואלה... ומה עם ההורים שלך לא מחפשים אותך? גיא לא מחפש אותך? לא כלום?"

אני:"ממש לא.. ההורים שלי שייזדיינו הם יתקשרו פעם פעמיים אבל סיננתי אותם.. והם לא תקשרו כבר חודש וחצי...וגיא גם לא.. כנראה שלא ממש אכפת לו"

יעל:"ובטן?"

אני:"יש כב...עגלגלה וחמודה.. אבל למזלי לא ממש שמים לב אלייה... כי אני לא יושבת כאן עם המנהל שלי.. וחוץ מי זה השמנתי..יש כאן אוכל חבל לך על הזמן"

יעל:"פשש.. יפה לך... גיא הוציא אלייך כאן באילת שם מה זה של שרמוטה חבל לך על הזמן"

אני:"שימות מצידי... ומה אומרים?"

יעל:"הוא סיפר לכולם שהוא דפק אותך שחבל על הזמן... ולא יכלת לפסיק להיזדיין איתו ובסוף רציתי דוגי סטיל ורצית בלי קונדום וזה ונכנס להריון"

אני:"בנזונה"

יעל:"כן.. מפגר... אני לא מאמינה תכלס לסיפורים שלו.. גם עם לא הייתי מכירה אותך..."

אני:"טוב.. סבבה מאמי הילדים כאן צריכים שישגיחו עליהם.. אני ידבר איתך כבר מאמי.."

יעל:"אוקי ביי נשמה"

אני:"ביי"

כעבור 6 חודשים כבר לא יכולתי.. לקחתי יום חופש אחד והלכתי לאולטראסאונד...

רופא:"פשש... בטן גדולה יש לך.. באיזה חודש את?"

אני:"6"

רופא:"אוקי.. בת כמה את חמודה?"

אני:"17 וחודש?"

הרופא היה בשוק..

רופא:"ההורים יודעים? למה לא הפלת אותו?"

אני:"אין לי הורים ואין לי משפחה ואני לא רציתי להפיל אותו..."

רופא:"אוקי.. טוב את רוצה לדעת מה יש לך בבטן?"

אני:"מאוד"

רופא:"יש לך בת " וחייך אליי... " את רוצה תמונות שלה?"

אני:"וואי כן כן.."

הוא הדפיס לי כמה תמונות שהיו לי.. כבר המבטן ראו כמה שהיא יפייפיה.. כל כך רציתי כבר להוציא אותה והרזיק אותה ביידים שלי...

שחזרתי הבייתה כבר הייתי ממש עייפה והלכתי לישון צהוריים.. אבל עברו לי כל כך הרבה מחשבות של איך אני יקרא לך ומה אני יקנה לה שממש לא יכלתי להירדם...

בסוף החלטתי.. אני קוראת לה גאיה. בגלל שם האב שנורא שנאתי אבל החלטתי שבכל זאת היה איזה סמל קטן שהיה אבא.

ובאתו יום עזבתי את החדר הקטן במלון ועברתי לדירה משלי.. אומנם קטנה עם חצי סלון ומטבח ושתיי חדרים אבל בכל זאת זהו הבית האישי והפרטי שלי...

את העבודה לא עזבתי וגם סיפרתי לבוס שלי שאני בהריון.. הוא היה כל כך מרוצה מהעבודה שלי שלא היה מוכן שאני יעזוב את העבודה ונתן לי להישאר בעבודה למרות הכל... וגם כמובן אחרי ששמע את הסיפור שלי...

והבטיח.. שאני ילד.. אחרי שהילדה שלי קצת תגדל הוא ימשיך להעסיק אותי ובזמן שאני לא יהיה יתן לאישתו לסדר את העיניים.. והדגיש.. "כמובן עד שתחזרי לעבודה"

יום אחד שכבר היה החודש ה8 שלי הלכתי לקנות כל מיני דברים לתינוקת... מיטה ועגלה וצעצועים ובגדים ויואב הבוס שלי עזר לי... הוא היה כל כך מתוק ויצא גבר לחלוטין.

הייתי כל כך שמחה..

ארזתי כבר את הדברים שלי לקראת הלידה שלי וכבר הכל היה מוכן עם הבגדים המתוקים של התנוקת.. בגדים שלי , כמה תיתולים וחיתולים מוצץ ובקבוק.

כל כך היתרגשתי..

לאחר 8 וחצי חודשיים...

2 וחצי בלילה... הרגשתי כאלו עשיתי פיפי במיטה..

קמתי מהביתה וכל כך היתביישתי בעצמי... וראיתי עיגול ענקי ורטוב על המיטה...

ושהיתקרבתי להחליף את הסדין לא היה לזה ריח של פיפי.. ואז הבנתי.. אני עומדת ללדת.

היתקרשתי לבוס שלי ב 3 בלילה כי לא היה לי למישהו אחר להיתקשר...

אני:"יואב יואב..."

יואב:"השעה 3 בלילה מה כל כך דחוף לך שלא יכול לחכות לבוקר לעזעזל??"

אני:"ירדו לי המים"

יואב:"צאי החוצה עם כל הדברים שלך תוך 5 דקות אני אצלך.."

אני:"תודה רבה רבה רבה"

ארזתי כבר את כל הדברים שלי ואת התיק שהחבאתי מתחת למיטה...

וואו זה היה כל כך מרגש בשבילי...

אני הולכת להיות אחות של הבת שלי.. אני הולכת להיות אמא בגיל 17.

יואב לקח אותי ונסענו לבית החולים יוספיטל...

המשך יבוא....