אני בדיכאון מתמשך כבר איזה שבועיים אני לא יודעת למה....
בעצם אני כן יודעת למה נראה לי:
אני ממש מתגעגעת לחברים שלי ואני חושבת שאני אפגוש אותם אבל כבר יצא לי הכיף לטילל בגלל הקבוצה שלי: שחף לא מופיעה לפעולות והיא גם פיספסה טיול אני לא כל כך מחבבת את אחד האנשים בקבוצה ואם מישהו שאני מכירה קורא את זה והוא יודע מי זה שלא יגיד לו תודה..
למען העמת אינ די מתעבת אותו....
אני מתגעגדעת לבת דודה שלי שלא פגשתי איזה שנה....
אני מתגעגעת.... בעצם נראה לי שדכל הדיכי נהזה הוא מהניתוק שלי מהחברות בשביתה כפי שחלק מכם יודעים אני גרה בישוב מבודד שאף אחד לא מכיר חוץ מחברי סיירות ואני כמעט ולא פוגשת חברים רחוקים לשי כמו בנתניה....
באסה אבל אלה החיים אני לא אכתוב בזמן הקרוב אני אכתוב כשאני אצא מהדיכי המאוס הזה כן כן שפה גבוהה...
וכן היום אין שיר
just be me
נ.ב. נקווה ששליט גולדווסר ורגב יחזרו לפני שיגמר הדיכי שלי כדי שיהיה לי משהו שמח לכתוב עליו בבלוג....