כאן היה צריך להיות המשך הפוסט הראשון של טיול חלק ב , אך הזמן עובר מהר מידי .
חזרתי מהטיול ב15 לספטמבר לאחר שהארכתי את הטיול בעוד חמישה ימים לצורך עצירה בלונדון.
לסיכום הטיול היה מממממממששששש כיף .
מאוד נהנתי לקחת פסק זמן מהחיים למשך שלושה חודשים לעשות ככול העולה על רוחי.
עכשיו חוזר למציאות.
כאשר הגעתי הביתה התחלתי לצאת עם מישהי שגרה באיזורי, היה ממש כיף , אך לאחר מס שבועות הקשר נפסק מצידי , עקב כל מידי דברים שהפריעו לי, הרגשתי שאין הקשבה מהצד השני , שהיא רוצה שאהיה שם ב100% ושדעתה היא זו שחשובה ודעתי לא מקבלת התייחסות.
עובד על כך שאקבל עבודה בחברת תוכנה , נראה מה יהיה עם זה.
בחודש הבא מחליף את סדרן הרכב בקיבוץ , עבודה שאני עושה בלי שום בעיה . תוהה האם העבודה הזו מקדמת אותי או מעכבת אותי . עדיין לא החלטתי, מצד אחד זו עבודה שנותנת הרבה חופש לעשות מה שאתה רוצה בתנאי שאין בעיות מיוחדות אם רכב כזה או אחר לא נתקע או עשה תאונה.
לכן אוכל להמשיך ולהתפתח למצוא עבודה שאני באמת רוצה.
בנוסף החודש נרשמתי לקורס רדיו שמתחיל ב25.10 , מגשים עוד חלום,
בתקוה שלאחר הקורס אתחיל לעבוד ברדיו .
עכשיו ביקורת עצמית, איך קרה שבגיל 37 אני מרגיש שעדיין לא יודע מה רוצה לעשות בחיים, כאמור זאת הרגשה , מרגיש אסיר תודה ומעריך מאוד על כך שיש לי את האופציה עדין לחפש משהו שאני מתחבר אליו , זה בהחלט לא מובן מעליו, תודה שיש קיבוץ מאחורי :)
זהו עד כאן
גמר חתימה טובה לכולם
****
מישהו יודע מדוע כל התמונות שהיו בצד שמאל כבר לא מופיעות , האם נענע עשו שינוי בשרתים שלהם ומחקו תמונות ?