פעם היית כוסית

המחשב החדש שלי אומר שחסר לו ntldr.

ע' אומרת שהמשאית עם הצל"שים לא מחכה לי למטה.

שראס אומר שאני הכי נהדרת בעולם והוא כל כך רוצה שכבר יהיה לי טוב.

אבא שלי אומר שכל עכבה לטובה ושאני תמיד אלך עם הראש למעלה.

אמא שלי אומרת שהכל בסדר אצלי ואני פשוט קצת נוירוטית אבל בקטע טוב. מורכבת, לא סתם נחמדה.

ח' עשה לי בדיקה גרפולוגית ואמר שאני בתחום המקצועי הנכון.

טומסה אומרת שאני צריכה ללמוד להרפות.

ופרלין שאני שופטת את עצמי כל הזמן ונורא לחומרה.

שני מורים ליוגה אמרו לי כל אחד בנפרד שאני מוותרת לעצמי.

החברים המתולתלים שעשינו איתם פיקניק אתמול בשמש בעיקר הינהנו. כיף איתם.

שמעתי הרבה בזמן האחרון שאני over qualified. שיהיה.

 

זה היה אמור להיות פוסט על הפוטנציאל האדיר שתמיד היה לי ועל התחושה שלי שאני לא מצליחה למצות אותו, על הפחד מבינוניות ועל זה שאולי הוא קצת משתק ובכל אופן לא אמור להיות קו מנחה בחיים, על זה שאולי עדיף להיות עם קצת פחות פוטנציאל וציפיות כדי באמת להגיע לדברים ולהיות מרוצה, אבל יש לי מיגרנה ואני כבר לא כל כך בטוחה שאני חושבת ככה.