פעם היית כוסית

לפני שאתחיל לנבור ולחפור על במה זו חשבתי שמן הראוי שאציג את עצמי.

תמיד רציתי לכתוב יומן אבל מעולם לא עשיתי זאת מתוך פחד שמישהו ימצא יקרא אותו (בייחוד אמא שלי, שמגלה כישורים יוצאי דופן בבילוש וחקירות). מאחר שכבר חמש שנים אני לא גרה בבית, ובן זוגי המתמיד מגלה יכולות מדאיגות בעוצמתן של טקאט והיעדר חטטנות, הייתה לי כבר מחברת פרחונית מוכנה לפתיחה במיזם, אבל היא נשארה ריקה בינתיים. למרות הרצון לתעד את התקופה הזו בחיי, אף פעם לא מצאתי לזה זמן, וגם  חששתי לפרטיותי במקרה שמישהו בכל זאת יניח עליה יד. לאחרונה חוויתי מסכת שיכנועים נמרצת עד מאיימת לפתוח בלוג מצד שתי חברותי הבלוגריות תומסה ופרלין (קישורים יתווספו בהמשך, ברגע שהכותבת תלמד איך :) ). ניסיתי לתרץ את ההימנעות שלי בביישנות, חיים משעממים, היעדר כישורי כתיבה... בקיצור, לא עזר לי, והנה התוצאה. מקווה שנהנה פה ביחד.