יש הרבה ילדים שאני מכירה שכל הזמן ,מכל מיני סיבות, מקטרים עלהחיים שלהם ואמרים כמה הם נוראים וחבל פשוט שהוא/היא חיי/ה..
אבל אם חושבים על זה .. אפילו שלפעמים יש ירידות,אכזבות,קשיים ועצבים החיים האלו הם מתנה!
הרי עם כל ירידה-תבוא עלייה
עם כל אכזבה-תבוא שימחה..
עם כל קושי- תבוא הזדמנות
תחשבו על זה..
לאלוהים יש את הדרכים שלו כדי ללמד אותנו דברים
ואם כל הזמן החיים שלנו היו עם כפית של זהב בפה אז הם היו מאוד אבל מאוד משעממים..
לא הייתה תכלית לחיים האלו..
עם כל דבר עצוב או מאכזב או שמח אנחנו לומדים דברים אחרים חדשים..
הרי אם לא היינו מתקשיים בדברים מסוימים איך היינו לומדים אותם בשביל העתיד..?!
ואיך היינוו מלמדים את דרך ההתמודדות עם הקשיים האלו לאחים ואחיות שלנו?למשפחה? לחברים? אם לא היינו חווים את הקשיים האלו..?
הרי כל יום לומדים משו חדש..
ועם כל קושי,אכזבה,צער,שימחה ואושר לומדים דברים חדדשים..
יש אנשים שלא זכו במתנה הכ'כ יפה הזו שניקראת חיים
ויש כאלו שזכו בה אבל לא התארגנו כמו שצריך ובגלל זה הם עכשיו יודעים ת'מחיר ואז הם מלמדים ליקרים להם כדי שלא יחזרו על אותהטעות.
מי שזכה במתנה הכ'כ יפה הזו צריך לשמחו ולהודות לאלוהים!
אפילו שיש קשיים ואכזבות אבל החיים ממשיכים ואין מה לעשות מכל דבר לומדים משו וזה הדבר היפה בזה
לאפחד לא קל בחיים!
אז מתי שאתם אומרים :"איזה חיים מגעילים" "עדיף כבר לא להיות פה" יש לי חיים ממש חראיים"
תחשבו שנייה ותשקלו את הדברים שלכם
בטוח שיהיו פה כמה שיגדו וואי זו חייה בחיים ככ ורודים לא יודעת כלום מהחיים שלה..
אבל אני גם עברתי מספיק דברים בחיים
ואני למדתי,שכל עוד אני אהיה עצובה ואתאכזב וכל הזמן אני אשאר בדיכי בגלל שאני סובלת מכל מיני דברים אני פוגעת קודם כל בעצמי!! ורק בעצמי!ואחכ בסובבים אותי!
וככל שאני מאושרת,שמחה,מחייכת,מנסה להיות כמה שיותר אופטימית אני עושה קודם כל לעצמי טוב! ואז גם לסובבים אותי!
אז בתקווה שכל אחד ימצא את האופטימיות שבו,את השמחה ולא רק את העצב, את המוסר השכל ולא רק את האכזבה.
נטלי =]
ד.א אני אשמח לתגובות החולקות עם הדעה שלי..ולתגובות אחרות גם כן=]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
