מה אם הייתי מנסה בפעם ההיא, מה אם הכל היה שונה.
מה אם הייתי נשארת באותו המקום, רק בטוחה יותר בעצמי, שמחה יותר, חופשיה יותר.
מה אם הסיבה שאני לא משתחררת היא כי זה לא מרגיש נכון, שום דבר מזה.
מה אם הטלוויזיה הכניסה לי לראש כל כך הרבה רעיונות שגויים של מה אמור להיות ומה נכון ולא נכון.
מה אם אני צריכה לכבות את הראש ולהפסיק לחשוב על זה יותר מדי.
מה אם יש סיבה שבגללה אני חושבת יותר מדי, אולי זה באמת לא מספיק, אולי אני צריכה יותר, אולי אני לא בטוחה בגלל סיבה כלשהי.
מה אם אני ממלאת את עצמי בהסחות דעת כדי לא לחשוב ברצינות מה אני רוצה לעשות עם עצמי.
מה אם הבעיה בי.
מה אם הבעיה בחוסר התפקוד הכללי שלי.
מה אם אני מנסה יותר מדי להראות שאני בסדר.
מה אם הייתי בסדר והצלחתי להרוס את זה לגמרי.
מה אם אני לא מעריכה את מה ומי שכן יש לי.
מה אם אני צריכה לקום בבוקר ולהתחיל לעשות את מה שטוב לי, וככה ארגיש בסדר.
הייתי בסדר בשלב מסויים. באיזושהי נקודה הפסקתי להיות חופשיה. כנראה כשהתחלתי להיות חופשיה. איך מתרגלים להיות חופשיים.
אני רוצה להתנתק מהכל ולהתחבר להכל ולהרגיש תחושת סימביוזה נמשכת עם הסביבה. ניתוק וחיבור מחדש, לכבות ולהדליק את המתג.
לסגור את הכל ולפתוח. להתרוקן ולהתמלא. להתפוצץ ולהתנפח.
לא משנה באיזה ביטוי מגוחך אחליט להשתמש, אני צריכה נפח בחיים. להיות עם אנשים. להתמזג, להתעניין.
לא לתת לאנשים לסובב לי את הראש. להוציא אותי מריכוז, מהשאיפה.
להיות שמחה.