טוב נו הבלוג הזה יבש ואיבד את כל קוראיו, חפיף אז אני אדסקס עם עצמי. אני לא כותבת פה כבר כלכך כי אין זמן בעיקר 52 שעות לימודיות, סטודיו, שיעורים וכשאני מסיימת הדבר היחידי שאני רוצה לראות זה את המיטה שלי.
בכיתה ראיתי מודעה של מקהלה כלשהית לילדים בגיל שלי, מאד התעניינתי אבל עד שהחלטתי לאגור אומץ ולנסות להתקבל איבדתי את הטלפון. אחרי 4 שנים ראיתי את אותה המודעה שראיתי בפוקס, והלהקה עדיין עושה אודישנים לגיל הנוכחי שלי. החלטתי שהפעם אני הולכת! אני אתקבל לא יתקבל, מה זה משנה כבר במילא אין לי זמן (כן כן, בתוך תוכי אני יודעת שזאת אחת השאיפות שלי).
כל כך רציתי להקבל ללהקה הזאת, כי ידעתי שברגע שאני אהיה שם אני אהיה מסודרת, דרכה אפשר להתקבל לכל המחזות זמר שיש בארץ, הם מופיעים בכל הזדמנות שיש אם זה בטלויזיה, בטקסיים בינלאומיים חשובים, או כל מקום אחר בארץ. וזה בעצם מה שאני רוצה, שייתנו לי במה, שייתנו לי את הרגע התהילה הזה שמגיע לי, והוא מגיע לי. שמישהו ינסה להוכיח אחרת.
דיברתי עם המנהלת של הלהקה, היא שאלה אותי קצת על העבר המוסיקלי שלי ולמרות שאין לי אחד כזה היא בכל זת הזמינה אותי לאודישן.
באותו היום, חיכיתי חצי שעה לאוטובוס, איחרתי בשלוש רבעי שעה לבחינה שלי, רצתי כמו אצנית עד שסוף סוף הגעתי. נכנסתי לאותו המקום והיו רק ילדים קטנים, הרגשתי כלכך מובכת שנערה בת 16 מסתובבת בין ילדים בני 6 מחכה בתור לאודישן שלה.
כשיצאה החוצה מהחדר שבו היא בחנה את הילדים, החבינה בי, היא זיהתה אותי מבלי לראות אותי.
חיכיתי שעה עד שכולם יסיימו והינה אני נכנסתי עם עוד שתי בנות בגיל שהוא חצי מגילי,
"הינה עכשיו היא תשיר לנו ותביא אותה בהופעה של החיים שלה" היא דיברה אלי, קצת נבהלתי מהבקשה בכל זאת לשיר לייב מול קהל עוד לא יצא לי כל כך.
עשיתי את הסוויץ' במוח הורדתי את המבוכה שרתי והרגשתי בעננים, כאילו אני מינימום במחזמר של 'מאמה מיה'.
השארתי אותה בשוק, היא הייתה מופתעת לגלות שנערה בגיל שלי ללא כל עבר מוסיקלי כלשהו הצליחה לשיר.
התקבלתי.
היא טענה שיש לי כל מאד מיוחד ויפה, ועם נוכחת מדהימה על הבמה, אתם לא מבינים עד כמה המילים האלו ריגשו אותי.
בעיקר שזאת הפעם הראשונה שאני שומעת "כן", מבלי להפוך את העולם:|
יצאתי מהאולם עם ההרגשה הכי טובה שיכולה להיות.
והכי הייתי מופתעת שזו לא הפעם הראשונה שלי שאני מנסה להתקבל למסגרות שירה כלשהן.
"צריך לשמוע הרבה 'לא/ לפני ששומעים 'כן'" עד כמה שזה נכון:)
יום יבוא ותשמעו עלי, הוא יבוא:)
קיבלתי 94 בבגרות באנטומיה, זוהי יח' אחת מבין 5 היח' במסגרת במגמת מחול, הצטרפתי לקראת סוף השנה והצלחתי להשלים את כל החומר בחודשיים. זה למה אני מתלהבת.
לבן דוד האחד והיחידי שלי (תרתי משמע), הגעת לגיל 6, סיימת גן, עלית לכיתה א' מאחלת לך שאלו יהיו ה12 השנים בין ההכי יפות שלך.
ראיתי אותך רק פעם אחת אבל שתדע לך שהבת דודה שלך שגרה מעבר לים אוהבת אותך כל כך, ואין מילים לתאר עד כמה גדולה האהבה שלה אלייך. אני נדהמת לגלות עד כמה שאתה גדל כל הזמן, נהיה לי גברברון קטן וכבר לא אותו התינוק שהחזקתי בחיקי כל הלילה.
הפנים היפות עם העיניים הגדולות והחיוך הכובש, כמה שאני אוהבת אותן. אני נמסה מכל תמונה שלך כל כך רוצה את הרגע הזה שבו אני אראה ואחבק אותך.
שיהיה לך יומולדת שמח, ושנה מדהימה אין סוף מזלטובים, מאחלת לך שתהיה אך ורק מאושר כי את כל השאר כבר יש לך.
אל תדאג קטן שלי, אני שומרת עלייך מרחוק, אוהבת המון, ממני.
ובנימה אופטימיטת זו אני אאחל לכם,
שבת שלום ומבורכת, ויום דבש:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
