הפיהוק המתמשך

סיימתי עכשיו שלושה ימי מילואים, טוב בואו נהיה רציניים, למה לקרוא לזה ימים? ביום הראשון עבדנו נטו של שעתיים, שלוש שעות. ביום השני עבדנו נטו של שעתיים ואילו ביום השלישי עבדנו שעה. הדבר היחידי שהיה טוב במילואים האלו זה שנכנסתי אחרי חמש שנים לתא נהג של טנק וזכרתי שיש שם כמה כפתורים שאני צריך להתייחס אליהם. אני מתאר לעצמי מה היה קורה אם זה היה נדחה בעוד כמה שנים, אני הייתי מסתובב מסביב לטנק ומחפש מאיפה לעזזאל נכנסים. כמובן שזכרתי איך נוהגים זה כמו לסוע על אופניים. כמובן שבאופניים אתה לא נוסע רברס. אז טעיתי בכמה היגויים, לא משהו פטאלי. (כמובן שיכולתי לטעות בהיגויים גם בצורה פטאלית לזה שמכוון אבל זה לא קרה אז למה להיות פסימיים?)

עכשיו נשאר רק לקוות שבאמת התקבלתי לעבודה ואני מתחיל לעבוד ביום ראשון. בדרך כלל אני לא מאמין באמונות טפלות (מלח מים, טפו טפו, נקישה על עץ) אבל נסעתי לראיון העבודה כשאני לבוש בבגדים תחתונים חדשים, וגם אתמול כשהתקשרו להזמין אותי למיני מבחן באולי העבודה החדשה לבשתי תחתונים חדשים. האם זה אומר שכל פעם שאני רוצה שיקרה לי משהו טוב אני צריך ללבוש תחתונים חדשים? מה זה יעשה לחשבון בנק שלי? עד כמה מוזר זה יראה: אדם נכנס לחנות בגדים, יוצא אחרי חמש דקות וקונה כרטיס חיש גד, אחרי שהוא ממלא את הכרטיס ורואה שהוא לא זכה הוא נכנס ותוקף את המוכר בשאלות- אתה בטוח שזה תחתונים חדשים, אתה בטוח שזה לא סחורה ממוחזרת? מישהו אחר מדד את זה( איכס)

ובנימה...אופטימית? זו אחזור להתכרבל לי בפליז כל עוד הורי משוכנעים להם שאומנם קר אבל אין צורך בתנור