הפיהוק המתמשך

אתמול החלטתי שהגיע הזמן לחוות מחדש את חווית הקולנוע והלכתי לראות את הסרט ג'ארהד. דבר ראשון שיש לי להגיד זה שמאוד כיף לראות סרט בקולנוע כשיחד איתך באולם יש רק עוד שני אנשים. הסדרנית נכנסה באמצע ושאלה אותנו אם אנחנו רוצים הפסקה. בקיצור כיף.

הסרט עצמו מתחיל ונגמר באותו משפט. אם יש ספר שיצא לפני הסרט או אחריו אני רץ לקנות אותו . זה פשוט היה סיפור מעולה. השחקן ג'ק ג'ילנהול (דוני דראקו, היום שאחרי מחר) משחק מעולה. יש חלקים שלמים בסרט שאתה תוהה אם יש משהו בתוך הראש שלו ואז אתה רואה אותו אומר משפט שאתה יודע שיכול להגיע רק ממישהו עם תאים אפורים. התיאור של החוויה הצבאית ושל המלחמה, התיאור של המעבר לסלנג צבאי, המשפט האחרון של הסרט. כל אלו נשארו אצלי גם אחרי שסיימתי לראות שזה כבר אומר דברים טובים על הסרט.