הפיהוק המתמשך

לכל הפמיניסטיות למינהן זה הולך להיות משהו שאתן תהנו ממנו.

השבת הייתי בבת מצווה של בת של בת דודה שלי (או בעברית נכונה, נכדודה). הבת מצווה התקיימה בבית הכנסת קהילת ידידיה בירושלים (רח' ליפשיץ 12 למתעניינים). שאם נסתה רגע מהנושא, זה בית כנסת שמתוכנן לגמרי כמקום שמתאים לנכים ולהורים עם עגלות. יש גישה לכל מקום כולל לארון קודש. בערב לא הייתי כי אכלתי עם החבר שאצלו ישנתי. בבוקר הלכתי לתפילה. וכאן מתחיל הקטע המעניין.

הבית כנסת מחולק לחצי. עזרת גברים בצד שמאל, עזרת נשים בצד ימין באמצע מחיצה כשהבמה מחוברת לשני החלקים. המניין עצמו הוא מניין אשכנזי רגיל (עם מנגינות יקיות במיוחד). אבל הההפתעות מתחילות לפני קריאת התורה. עוצרים, הבת מצווה עולה ונושאת את הדרשה שלה לפני כל בית הכנסת. לאחר מכן מוצאים את הספר תורה, לא אחד שניים. אחד הולך לגבר ואחר הולך לאישה שלוקחת את הספר לקריאת נשים. כן היום ישבתי מאחורי המחיצה ושמעתי איך הנכדודה קוראת בתורה (קראה יפה). אחותי עלתה לתורה (שזה באמת יוצר סיטואציה מוזרה שבה אני יושב מאחורי המחיצה ואחותי עומדת על הבמה עם הספר תורה... אבל עברנו את זה).

אחרי הכל מחזירים את הספר למעלה וחוזרים לתפילה רגילה. אחותי אמרה לי שזה קורה שם רק בבת מיצוות ובחגים. סתם כך בשבתות רגילות התפילה מתנהלת לה כרגיל (גם עם את המי שברך לקהל, תפילה לשלום המדינה ועוד תפילה שהם חיברו בבית הכנסת, קראה אישה)

בברכה שלה בארוחת צהריים, הזכירה בת דודה שלי (דודה של הבת מצווה) את המדרש על משה שיושב בבית מדרשו של רבי עקיבא ולא מבין מחייו. המדרש משתמש בביטוי תשש כוחו. לאחר שרבי עקיבא מסביר שזוהי הלכה למשה מסיני שב כוחו של משה. הדרש של הבת דודה היה שיש חדשנות אבל היא צריכה להשען על המסורת.

ובאמת קריאת נשים מבחינתי זה משהו לגיטימי , הרי עשר נשים יכולות להקים לעצמם מניין אז למה שלא יעשו את זה? אבל כל הסיטואציה עצמה הייתה מעניינת.

בקיצור לאור כל הפוסטים הפמיניסטים שקראתי לאחרונה (אין לי כוח ללינקים מצטער) אני חושב שאם אתם רוצות יש אפשרויות אחרות של שינוי שהם בתוך ההלכה. (להתווכח אחרי זה ולא איתי) וגם מקומות שעושים את זה

אגב, לפי זה הבית כנסת זכה במקום ראשון למבנה ציבור, בצדק.