הפיהוק המתמשך

ממחר ימי שישי יהיו ארוכים

אולי אני אשאר בדירה ואנסה לנצל יום שישי ארוך כדי לקרוא מאמרים בנושא של התזה שהוצאתי ולא טרחתי לפתוח.

אולי אני אראה את הסרטים החדשים שיש שלי

אולי אני סתם אשתעמם לי בדירה

אולי אני אצא עם שער רטוב , בלי סוודר ואשאיר מישהו שישב לו לבד בחושך.

אני מחכה לחודש הבא כדי שאני אוכל לקנות ספרים. החודש הזה סיימתי את ההקצבה שלי.

פעם כשנכנסתי לאוניברסיטה בניתי על דיסק וספר פעם בחודש. מאז שנכסתי לעבודה קניתי קרוב לשלושים ספרים ורק שני דיסקים. הסיבה? אני מודה. מוזיקה דיגיטלית. אבל לאו דווקא מוזיקה צרובה. פשוט כשתמחשק לי אני פותח פנדורה וצובר מוזיקה שלא מגיעה לי מתוך הפלייליסט של גלגל"ץ.

אי שם היה לו קו מחשבה. המוצא הישר יקבל עוגה וכובע גרב.

משום מה גיליתי שאני בדיכאון ואין לי שמץ של מושג מה הכניס אותי לזה הפעם. בדרך כלל אני יודע מה הייתה הסיבה. עכשיו כלום, נאדה, גורנישט, NOTHING.

אולי זה סתם משהו של עונת המעבר.

או שאולי זאת המחשבה על העו"ש שלי V חשבון הפלפון שלי (ע"א 3/2006 , עו"ש נ' חשבון פלפון)

או שהייתי צריך לסיים את הפוסט הזה בשורה הראשונה ולהיות כמו רוב האנשים בעולם always state the obvious

עיון שבת טוב לכם (obsorving the Shabath כמו שתרגמו באופן כל כך דפוק בפשוט מאוהבת תרגום לא מוצלח יחד עם זה שהוא לא ממש חוקי)