אחת לכמה זמן קופצת עלי המוזה, דופקת לי ראסיה שתי סטירות וברך לביצים ונעלמת לה בגיחוך קל כשאני מתפתל על הרצפה.
בביקור האחרון שלה, ברור לכולם שזו אישה הרי, היא שמה לי רגל ואמרה מועדים לשמחה בזמן שאני מעדתי לי עם הזרת לפינה של המיטה.
כמובן שזו היתה מטרת הביקור שלה.
"מועדים לשמחה" אין ברכה יותר שמחה לאיד מזאת. היא כל כך מתאימה לנו הישראלים שהתוכנית היחידה שמחזיקה אצלנו מעמד מימי ערוץ 2 הניסיוני היא פספוסים. ואף אחד מאיתנו לא רואה הדוגמניות אבל כולנו מעודכנים באותנטיות של ההכרזה שעוף זה ציפור ופרה זה חיה.
מועדים לשמחה 