כן כן, הגיע הזמן לחזור לכושר. משום מה נפלתי על חדר כושר שדואג ללקוחות שלו. הם באמת התקשרו לבדוק מה קורה איתי ולמה הגעתי אליהם רק פעם אחת במשך השבועיים האחרונים. אז הלכתי אתמול וקיבלתי תוכנית כושר חדשה. מה שאומר שעכשיו אני יכול להרגיש שרירי. או יותר נכון להרגיש את השרירים התפוסים שלי.
אי אז כשעשיתי את המנוי לחדר כושר בגב מוחי גירדה איזה נקודה קטנה, נקודה קטנה וצדקנית שטרחה לציין בפני המוח שפעילות גופנית היא עוול מוסרי שפוגע בחופש המצפון שלה. המוח גירד את הנקודה הזאת כמה פעמים ועשה לעצמו נעים בגב והגיע למסקנה שכן, עושים מנוי לחדר כושר אבל בשביל שכולם יהיו מרוצים, אז לא הולכים אליו יותר מידי. כמובן שהחלק הריאלי והקר של המוח שלי התנגד לתוצאה, 330 שקל לחודש כשאני עושה כלום? המוח הערמומי שלי השקיט את החלק הריאלי בזה שהוא נתן לו להוציא 490 שקל על חמישה ספרים ושני דיסקים (כמעט כל חודש) וכך לדרדר את החשבון למצב קטסטורפלי. החלק הריאלי מייד השתתק. כך נשאר לו החלק הממוצע של המוח שלי שגורר אותי אחת לכמה זמן לחדר כושר כדי שאני לא סתם אוציא כסף מהחשבון. באותה הזדמנות האגו שלי דאג לברר איפה באמת יש את הסאונה בחדר כושר ועכשיו כולם רגועים, הנקודה הקטנה בגב של המוח מקבלת התרגעות ועושה ויפאסנה בסאונה, החלק הריאלי מקבל אימון מדי פעם והאגו? הוא מת מוות יסורים בשיעור ספיניניג שהייתי בו שבוע שעבר. מדריכה קטנה, בלונדינית וקומפקטית (אין מה להגיד הארים הם גזע עליון, או השחורדיניות שכבשו כל חלקה מצויה) רמסה אותו לאדמה כשהיא דוושה בכל המרץ בעוד האגו עסוק בלגרד את עצמו מהמושב ולעמוד על הדוושות בלי ליפול.
מוסר השכל?
- חיים ומוות ביד הלשון/ מדריכת הספינינג
- לך על הנמלה עצל, יותר לא תשמע עליה
- מי שטרח בערב שבת, שלא יתפלא למה הוא עייף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
