הפיהוק המתמשך

סבא נולד בירוסלב שבגליציה פולין לבית חסידי. אביו חיים ורטהיים נהרג במלחמת העולם הראשונה ואמו פנינה לקחה את שני ילדיה, סבא ואחותו התינוקת, לבית הוריה. הוא גודל והתחנך על ידי הסבא שמואל ליכט.

אחרי הבר מצווה הצטרף לחלוץ המזרחי ובגיל 16 הלך להכשרה בשלזיה. שם ציפה לסרטיפיקט, משום שזה לא התקבל עזב ועבר לקראקוב שם הצטרף ל"השומר הדתי" ולאחר שנה זכה בסרטיפיקט.

סבו התנגד מאוד לעליתו ארצה וניסה לשכנעו לעבור לגרמניה לבית דוד עשיר. אך סבא סרב והתעקש. כפשרה הציע הסב שיבוא עימו לרב. בחששות רבים הלך סבא עם סבו אל הרב ולהפתעתו אמר הרב: מי שרוצה לעלות לא"י אסור להפריע לו " 

באביב 1932 הגיע לנמל יפו ומשם לקבוצת בני עקיבא הראשונה בפתח תקווה. משם הוא עבר לקיבוץ "רודגס". תחנתו השלישית בארץ הייתה בבני ברק, שם עבד ביצירת בלוקים הכיר את סבתא ונישא לה. בבני ברק הצטרף סבא להגנה והשתתף באימונים ובקורסים שונים כך שכשהגיע לכפר הרא"ה מיד קיבל תפקידים בטחוניים שונים. נושא הביטחון העסיק אותו מאוד, בתקופת שלטון המנדט הבריטי סבא היה גפיר, נוטר, וסייע רבות בקשר בין יישובי עמק חפר מבחינה בטחונית, ובמבצעים שונים של ההגנה.

סבא עסק בענייני ציבור אם כחבר וועד ואם כאחראי על שיפוץ בית הכנסת ועוד. לאחר הקמת המדינה, אם בואם של פליטי השואה ארצה עזר לרבים מבני משפחתו שעלו למצוא בית, עבודה ו/או מגורים בביתו עד שיסתדרו.

סבא אהב מאוד את החגים. שני חגים היו אהובים עליו במיוחד. חג הסוכות שבו חשוב היה לו נוי הסוכה ואירוח כל בני המשפחה בסוכה, והחג השני "יום העצמאות" שבו ראה חג דתי לאומי. התרגשותו לקראת החג ובחג, תכנון הקישוטים בכפר בלילות החורף הארוכים וארגון ביצוע הקישוטים והארועים היו חשובים לו מאוד והוא עשה אותם בהתעלות ובשמחת חיים רבה.

בין תפקידיו הציבוריים היה שיפוץ בית הכנסת ועצובו. ילדיו זוכרים את התרגשותו ושמחתו הרבה בעת קניית הכתר והאביזרים לספר התורה שנכתב בכפר. סבא היה איש משפחה חם שאהב לקנות לנכדיו וניניו בגדים חדשים לראש השנה ולפסח. הוא אהב לפנק ולשוחח עם כל אחד מנכדיו וכמובן ניניו ובעיקר לראותם יושבים לשולחנו בחגים. הוא זכה גם לחימשת ותמיד דאג ורצה לעזור לכל אחד מבני המשפחה המצומצמת והמורחבת.

לאחר פטירתה של סבתא החל מצבו הבריאותי להידרדר ובכל זאת, הוא הקפיד מאוד להמשיך ללכת לבית הכנסת. בפעם האחרונה שבה נפל ושבר את ידו הייתה שאלתו הראשונה "מה יהיה על התפילין?"

לצערנו לאחרונה נמנע ממנו ללכת לבית הכנסת , אפילו בשבתות.

אנו מקווים שימצא מנוחה נכונה ויהא מליץ יושר על משפחתו, המדינה שכה אהב ועם ישראל

ת.נ.צ.ב.ה

דור הנפילים הולך