לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפיהוק המתמשך


נולדתי עייף ואני חי כדי לנוח


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

2


תמיד אפשר לסמוך על שפיגלמן שיגיד את המילה האחרונה. הוא בדרך כלל יוצא או טורק את הטלפון שניה אחרי שהוא חושב שהוא אמר את הפאנץ' ליין.  חיברתי את המחשב חזרה לחשמל ונכנסתי לYNET לראות אם זה כבר הופיע בחדשות. זה הופיע אבל אף אחד עוד לא עשה את הקישור, עם כל כפל המשמעות שבנושא.

הרמתי את הסיגר חתכתי את הקצה, הדלקתי ולקחתי שאיפה עמוקה בוהה במסך מבעד לטבעות העשן. ידעתי שעוד חצי שעה יהיה איזה מישהו בדסק הפלילי שיזכר באיזה סיפור ישן על שוטר שאיבד את העבודה בגלל איבוד עשתונות, וחתול מת.

טעיתי, זה לקח להם חמש דקות.

לחצתי F5 וראיתי את הקישור "גם בעבר היה מקרה בארץ שבו חתול אכל גופה". שהוביל לכתבה שזכרתי בעל פה.

" שוטר הרג חתול

  חיים יערי פוטר מהמשטרה לאחר שירה והרג חתול, צער בעלי חיים והארגונים הירוקים תבעו שיערי יקבל מאסר, אולם לאור נסיבות הירי הוחלט לפטרו בלבד. יערי ירה בחתול שאכל את הגופה של בעל הדירה אליה נכנסה המשטרה לאחר תלונה. בתחקיר שנערך לאחר מכן טען שותפו של יערי,  יוסי שפיגלמן,  שכשהם נכנסו לדירה הם ראו דם זורם על הרצפה לכיוונם ושלפו ,הירי של  יערי היה אינסטקטיבי . אולם המשטרה בחרה שלא להסתבך במסע יחסי ציבור לאור הכשלים האחרונים והוועדות החקירה השונות שהיא היתה מעורבת בהם ובחרה לפטרו, את תגובתו של יערי לא ניתן היה להשיג עד מועד פרסום הכתבה".

לא ניתן היה להשיג, זה שם אחר לניתוק לכתבת בפרצוף אחרי שאיימתי עליה שאני אתבע אותה על הטרדה מינית אם היא תמשיך להתקשר.

אני לא חושב שמישהו לא היה יורה בחתול הזה. נכנסנו לדירה אחרי שאיזה מנהלת בית ספר התקשרה להתלונן שהמדליק משואה שלהם לא הגיע והיא חוששת שקרה לו משהו. נסענו אני ושפיגלמן לדירה שלו ועוד לפני שנכנסו יכולנו להריח את הדם. דפקנו על הדלת כמה דקות אבל איש לא ענה, חיפוש קצר בארון חשמל ליד נתן לנו מפתח וניכנסו לדירה.

הדירה היתה חשוכה ומסריחה, מששתי את הקיר במבואה והדלקתי את האור. הדבר הראשון שראינו היה הדם שזרם על הרצפה, ואז שמענו גם את הרעש שהגיע מתוך הדירה. סימנתי לשפיגלמן ושלפנו את האקדחים. פרצנו לחדר השינה ומה שנגלה לעיננו היה מזוויע.  על המיטה הייתה מוטלת גופה לבושה במכנסיים כחולים חולצה לבנה שעליה מדבקה של יום הזיכרון וחתול, שהיה עסוק באכילת הפרצוף. הדבר הבא שאני זוכר היה הרתע. 

הפתולוג קבע שזה היה התקף לב, המפקד קבע שזה היה חרא של אינסטינקט.

שיט. קפצתי מהמקום כשאפר נחת לי על המכנס.

שפיגלמן בטח מחכה בחוץ שאני ארד לסחוט ממנו את הפרטים.

כיביתי את הסיגר על השולחן וירדתי. 

נכתב על ידי , 24/10/2006 16:21  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תום ב-25/10/2006 12:17




כינוי: 

בן: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

24,606
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגארפילד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גארפילד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)