שפיגלמן לא חיכה לי. קיללתי את האמ אמא שלו תוך כדי התנשפות ובקשת סליחה מאלוהים, בכל זאת גברת שפיגלמן הזקנה היא אישה נחמדה מאוד שמכינה חמין אלוהי. נשענתי על הקיר בחדר מדרגות, מנסה להסדיר את הנשימה כשהמבט שלי נתקל בראי. עבר הרבה זמן מאז שהסתכלתי על עצמי בראי. פעם לא הייתי צריך להסתכל כי במילא כל מה שהייתי צריך ללבוש זה מדים. אחרי שפוטרתי לא רציתי לראות את עצמי בלי מדים. התרגלתי להתגלח בלי ראי,זה כשאני זוכר להתגלח. ובכלל כל הנושא הזה של להסתכל על עצמך בראי נראה לי נרקיסיסטי, בעיקר בגלל שעכשיו מה שראיתי מולי היה פתטי. גבר ממוצע, מטר שבעים לא מגולח עם שער שחור ארוך ועיניים אדומות שמבליטות את הירוק של האישונים. היה לי כתם של שמן על החולצה שהשתרבבה לה מחוץ למכנסיים, נדמה לי שזה מהפיצה של שלשום. המכנסיי ג'ינס לחצו לי על הכרס שהתחלתי לגדל. פתחתי את החגורה והעברתי חור, אהה... עכשיו יותר טוב. יש אנשים שמגדלים חיות מחמד אני הגעתי למסקנה שיש לי חיית מחמד שהולכת איתי לכל מקום, אני קורא לה כריסטינה ודואג להאכיל אותה שלוש פעמים ביום, בין שאר הארוחות. טפחתי על הבטן בגאווה. מי צריך להיות בכושר כשאת כל העבודה אני במילא עושה על ידי טלפונים ואינטרנט?
חיים יערי?
הסתובבתי לאחור, מתנתק מהחוויה הנרקיסיסטית וחווה אחת חדשה .
עכשיו נזכרתי למה הייתי שוטר.
היא הייתה מטר שישים, רזה, ברונטית וממה שהמשקפי שמש הענקיים שישבו לה על האף לא הסתירו, אז גם עם פנים יפות. הכי חשוב,כמובן, היא נראתה טוב במדים. הושטתי לה את היד לשלום.
חיים יערי ואת?
סתם הייתי מנומס, הייתה לה את התגית מתכת עם השם ממוקמת במקום אסטרטגי שבמילא כל גבר מסתכל עליו, שושנה רז.
אני השליחה של שפיגלמן, הוא אמר לי להביא אותך לתחנה. היא אמרה ויצאה, בטוחה שאני אלך אחריה. הטתי את הראש ימינה בודק אותה בצורה אובייקטיבית ביותר, כמו שהיינו אומרים כשהייתי בשירות, שווה תביעה. החזרתי את החגורה לחור הקודם, הכנסתי את החולצה ואת הבטן ויצאתי אחריה. חבל לערער לה את הבטחון על תחילתה של מערכת היחסים שלנו.
איך שיצאתי אחריה התנפלו עלי שתי שוטרים מהצדדים והפילו אותי למדרכה.
שפיגלמן המאניאק, הוא ידע על מה אני אסתכל כשהוא שלח את שושנה.
הם הרימו אותי מהרצפה כשהיידים קשורות באזיקים, שפיגלמן הגיע מהפינה של הרחוב והביט בי בעיניים מתנצלות ומשיכת כתף, הוראה של המפקד, הוא אמר.
המפקד של שפיגלמן היה ניר. מלקק תחת שלא שררה ביננו אהבה כשהייתי שוטר. אני צריך להיות מוחמא , מסתבר שעדיין יש לו רגשות.מעניין על מה הם עוצרים אותי, עד כמה שהבנתי החתול הפעם לא מת.
הרמתי גבה בשאלה אילמת, כישרון מדהים שלא רבים מצליחים בו. שפיגלמן סימן לשושנה עם הראש.
הם הכניסו אותי לניידת , לא ממש נזהרים על הראש .
שושנה סובבה את הראש במהלך הנסיעה ואמרה, ניר החליט שאתה מהווה כיוון חקירה, יותר מדי דברים בזירה הזכירו לנו את המקרה שלך.
שיט,עוד פעם אני הולך לראות את עצמי במראה, אבל הפעם בתור חשוד לרצח.
אני מקווה שהמצלמות לא יוסיפו לי עוד עשר קילו מעבר למה שהעליתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
