הפיהוק המתמשך
נולדתי עייף ואני חי כדי לנוח |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
תהיות
מדברים על מורשת רבין.
מהי?
מדברים על מורשת גנדי
מהי?
כן ההוא מהימין וההוא מהשמאל.
אגב לזה מהימין יש משהו שפחות או יותר הוגדר כמורשת. טרנספר. אבל עדיין מהי המורשת המדוברת?
אתמול ראיתי בטלוויזיה את סרט הרצח. היה מזעזע. איך יעקוב אילון נראה בדיוק כמו החרצוף שלו. אראל'ה ברנע נראה בלי קמטים והרצח נראה בדיוק כמו כל סצנת רצח בסרט הווליוודי דרג ב' אפילו לא היה תקציב למשוך את רבין קדימה עם ההדף. והיה רק פלאש אחד ביריה.
אבל ברצינות.
צלקת? אני לא מרגיש שרצח רבין השאיר בי או בחברה איזה שהן צלקות. אלא אם כן מדובר בעוד יום שצריכים לשמוע בו שירים עבריים שקטים. ובשביל זה יש פיגועים (הכל קונספירציה של חברות התקליטים תשכחו מהשב"כ תשכחו מהימין. הד ארצי הליקון ו NMC עליהם אתם צריכים להסתכל. אין מספיק רווחים שולחים כסף למחבלים שיבצעו פיגוע. מעודדים במסרים תת הכרתיים את האנשים שישמעו לפתע פתאום את הנסיך הקטן)
מה הדבר היחידי שאני זוכר מרצח רבין?
את ההומור השחור של היום שאחרי. חבל שאני לא זוכר מה היו הבדיחות.
צלקת?
שיראו לי אותה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
