הפיהוק המתמשך

לפיהוק יש עוצמה מפתיעה, רק מתוך כך שתקראו את המלה "פיהוק" בשני המשפטים הקודמים- ואת שני ה"פיהוקים" בשני המשפטים הנוספים במשפט זה- קרוב לבוודאי שרבים מביניכם יפהקו במהלך הדקות הקרובות. אפילו אני פיהקתי פעמיים תוך כדי כתיבת שורות אלו. מי שקורא זאת במקום ציבורי ומפהק, יש סיכוי טוב שרבים מאלה שראו אותו מפהק יפהקו אף הם, ורבים מאלה שראו את האנשים המפהקים שראו אותו, אף הם יפהקו, וכן הלאה וכן הלאה, במעגל פיהוקים הולך ומתרחב.

פיהוק מידבק במבידה שלא תיאמן. גרמתי לחלק מכם לפהק רק בכך שכתבתי את המילה "פיהוק". האנשים שפיהקו מפני שראו אתכם מפהקים נדבקו ממראה הפיהוק- וזוהי הידבקות מסוג נוסף. אפילו ייתכן שהם פיהקו רק משום ששמעו אתכם מפהקים, מפני שהפיהוק מדבק גם מתוך שמיעה: אם מישהו ישמיע לעיוור קלטת עם צלילים של פיהוק, גם הוא יפהק. ולבסוף, מי שפיהק תוך כדי  קריאת דברים אלה, האם חלפה במוחו- ולו גם להרף עין ובאופן בלתי מודע-המחשבה שהוא עייף? אני מניח שזה קרה לחלק מכם, ומשמעות הדבר היא  שפיהוק יכול להיות מידבק גם באופן רגשי. (גלדוול, 2000, עמ' 17-18)

מתוך: גלדוול, מ.(2000). נקודת המפנה: חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים. תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד.

די ברור למה הבאתי את זה. השאלה שלי היא כזאת:

מישהו פיהק?