הפיהוק המתמשך

מילא נעלמות לי המילים ואין לי מה לכתוב בבלוג.

אבל כשהן נעלמות לי בתזה אז מצבי רע מאוד. אתמול ישבתי ובמשך ארבע שעות הצלחתי להפיק שלוש פסקאות.

מה כל כך מסובך בלכתוב שתרבות הקוד הפתוח זהה לתרבות הספריה? אפילו מצאתי את מי לצטט. להכניס שהעתיד משלב את שתי התרבויות יחד כשמדברים על מרכזי משאבים מוסדיים. אבל לא, רק שלוש פסקאות.

שיט.