הפיהוק המתמשך נולדתי עייף ואני חי כדי לנוח |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2007
לבד אני עכשיו באמצע המודרנים ומאוד הטריד אותי ההדגשה של הלבד שם. הטריד אותי כי אותי זה לא מטריד כלל. אין לי כל בעיה להשאר לבד בשבת עם כמה ספרים טובים ועם אוכל שאני מכין לעצמי או קונה. אני לא חש צורך עז לרדוף אחר שישה עד שבעה אנשים שיבואו וישבו איתי על השולחן כדי שאני ארגיש מקובל חברתית. אז יכול להיות שזה מה שאני משדר בדייטים ראשונים, שאני בן אדם שטוב לו עם הלבד שלו ולכן לרוב הם לא מגיעים לשניים. אולי כשאני אפסיק להרגיש שטוב לי לבד אז גם יגיע הצורך הזה שמתואר בסרט בצורה כל כך פשטנית.
| |
| |